התנהגות לא מובנת של בן הזוג כל פעם מחדש

שלום לך מעיין,

את מתארת מערכת יחסים של שנה. לא כ"כ הבנתי האם מדובר בבעיה שלאחרונה היא הסלימה או הופיעה, או שמדובר בדפוס שהיה לו תמיד ומאז ומעולם מצאת עצמך מתמודדות עם ההתנהגויות האלו בקשר בכל משבר או קונפליקט. יש לכך חשיבות.

יש פעמים שככל שהזוגיות מתקדמת וכך גם עולות הדרישות- הוא לאט לאט הפנים כי הוא לא עומד בדרישות ואת קיבלת תמונה כי מדובר בבחור שמתקשה להתמודד עם קונפליקטים וכי הדרך שלו לעשות זאת היא כפי שתיארת. יתכן והוא חש ביקורת מצידך, ולא ידע לדבר על כך (או אולי כבר דיברתם והדברים לא השתנו), יתכן והיה מתוסכל או מאוכזב ולא הצלחתם ליישב זאת בשיח. נסי לחשוב אחורה מה היו השיחות האחרונות שלכם, האם התקשורת איפשרה שיח ודיון אודות הקשר או שמדובר בדפוסים של "לא לדבר", "לברוח", וכו'.

לשאלתך האם כדאי לנסות שוב- אני לא חושבת. אני חושבת שהוא "דיבר" ע"י מעשיו מה הוא מרגיש, וכנראה הוא לא מסוגל לסיים את הקשר בדרך מיטיבה. הדרך שלו היא אכן בריחה, וחשוב להבין האם זהו דפוס שצמח מתוך הקשר ובגלל נסיבות ואופי הקשר (כפי שציינתי, אולי לא היתה תקשורת טובה, אולי בכל פעם שדברים נאמרו הם נאמרו בביקורת- גם על ידו וגם על ידך, מה שיצר תחושת תסכול וחוסר תנועה בקשר). או האם מדובר בדפוס אישי שלו שהיה פרוס לאורך כל הקשר, כבר מתחילתו, והלך והתעצם לנוכח המשברים. יש להבחין בין השניים כפי שציינתי בתחילה.

הנסיונות שביצעת על מנת לברר איתו פשר העינין הם מספקים בעיניי, הייתי מניחה לזה וממשיכה הלאה כמה שאפשר (בילויים, חברות, לימודים- כל דבר שאת יכולה להיות עסוקה בו). אם יבוא יום ויצור קשר, ובהתאם לסטטוס שלך הרגשי בעיקר- את תדעי אם לקיים איתו שיחה על כך. כלומר הדבר יהיה תלוי ברמת השלמות שלך עם הסיפור, עד כמה את עוד רוצה לגעת ולדעת או האם זה יהיה כבר מאחורייך ותחושי שאין טעם.

בהצלחה רבה,

שלום עדי ותודה על תשובתך המפורטת.
תשובה לשאלתך: הדפוס הזה לא חדש לי והוא אכן היה פרוס לאורך כל השנה הזאת כמה פעמים ולמעשה כבר קרו בעבר מקרים כאלה שאם היינו מדברים על נושא מסויים ומשהו לא היה נראה לו אז הוא היה פשוט בורח וכעבור כמה ימים בודדים נרגע ומשלימים. העניין כעת שזה כבר שבוע ימים ולא כמה ימים בודדים וזאת עוד מבלי לבוא ולדבר או את יודעת מה לפחות לומר לי שזה נגמר אבל כלום. הוא בורח וכנראה שזאת הדרך שלו באמת להתמודד עם הדברים פשוט לא להתמודד ולא לדבר ובכך לסיים את זה ככה בניתוק הקשר.
גם קרה סיפור שכזה לפני שבועיים או שלוש, שהחזרתי לו בטלפון על משהו שפגע בי שהוא אמר עליי ואז יצא שהוא נפגע בסוף. גם אז נעלם ל4 ימים וחזרנו לאחר מכן מיוזמתי ואז הוא ציין שהיה לו סיבה לכעוס. אני זוכרת שאני כל פעם שזה קרה שהשלמנו לאחר כמה ימים אמרתי לו שאתה כל הזמן עושה את זה וזה לא דרך, אבל כן דפוס זה חוזר על עצמו ואולי זה פשוט האופי שלו ככה להתמודד וזה לא ניתן לשינוי.
יכול להיות שמאס לו כבר ולכן הוא כבר לא מעוניין בכלום אבל ציפיתי שלפחות יגיד לי שזה נגמר. זה אכן דפוס שצמח, מספיק שאני אגיד משהו שלא נראה לו הוא ישחק אותה נעלב או כועס ויעלם. זאת התנהגות מוזרה בעיניי אבל בחרתי לקבל אותה היות ויש לי רגשות מאוד חזקים לבחור ובחרתי להתמודד עם זה.
אני מרגישה שהקשר קצת תקוע ויכול להיות שזאת גם הסיבה שהתסכול שלי יוצא אליו בשיחות שכבר משעממות ללא עתיד, תמיד מדברים על אותו הדבר לללא התקדמות בכלום, ורמזתי כמה פעמים לקדם את הקשר בעקיפין. בתור גבר הייתי מצפה ממנו ליותר שאנחנו כבר שנה+ ביחד שיקדם את הקשר וכנראה שמתחיל לשעמם לי וגם שלאחרונה לא נפגשים כבר אז כנראה שהוא גם רצה לחתוך את זה ולא ידע כיצד והתסכול שלי פשוט יצא החוצה רק שלא הראתי לו את זה שזה מפריע לי אבל בתכוי מפריע לי שאין התקדמות. אני מצפה ממנו שידע לכוון והוא פשוט לא. אני לא יודעת אני חושבת שגיל 30 זה כבר הגיל שצריך להתקדם.. וכנראה שהוא לא בנוי לזה אז אולי גם הוא חשב על מה לעשות איתי ובחר בדרך המוזרה הזאת שלו של לברוח כי אולי הוא בעצם לא רוצה לקדם שום דבר. אבל להיעלם? לפחות תדבר תגיד משהו.
אני גם פוחדת מפרידה, אני יודעת שיהיה לי קשה מאוד אבל אין לי כבר ברירות כנראה שזה מה שקורה כעת, הקשר היה תקוע, אין התקדמות וכנראה שזאת הסיבה שיוצא ריבים מטופשים שכאלה, אני מרגשיה שהוא לא מבין אותי ואולי כתוצאה מזה יש עימותים שוליים וכתוצאה מזה הוא נפגע? למרות שלדעתי אין לו ממה להיפגע. אבל לקחת תרגליים ולברוח זה לא דרך.
ואת צודקת אין לי מה לעשות ככ כי ניסיתי פעמיים ולא קיבלתי תשובה אז אני אניח לזה ובמידה ויתקשר אז אני לא יודעת מה יהיה אבל לדעתי זה גם לא יקרה כבר לפי המצב הנתון אבל נראה מה קורה ואני יודעת שצריך פשוט לדבר על הקשר ולאן זה מוביל כי אני כבר לא ילדה.

הי שוב,

מסכימה עם דברייך. קחי את הזמן למחשבה.. כך או כך מדובר בדפוס שיש לשנותו, קשה מאוד לחיות לצד אדם הפכפך שלא יודע להתמודד אלא בורח שוב ושוב, לא מתקשר מיטיבית או לא יודע להביא בפנייך מה הוא מרגיש/ חושב.

בהצלחה שוב,

עדי יקרה, תודה שהגבת לי רציתי משהו אחרון להוסיף:
קשה באמת להתמודד עם זה כי אני שואלת את עצמי כל פעם כשזה קורה, למה אתה מתנהג ככה ומה עשיתי לו? האם בכלל עשיתי לו משהו שהוא מתנהג ככה? באמת קשה להתמודד עם בנאדם כזה ואני מאוד אוהבת אותו ולא הייתי רוצה לוותר עליו אף פעם. אבל נראה שהוא מוותר.
רציתי לספר לך שפניתי אליו שוב בהודעת "ואצאפ" אתמול:
"אני מבינה שקשה לך לדבר על זה, עבר באמת שבוע ימים ואתה לא הגבת לי, אני מבינה שזה נגמר".
ואז הוא פתאום ענה לי ורשם לי:
"אני רוצה שקט, את מתחילה להציק לי וזה לא נותן לך הרבה".
אמרתי לו "מה קשור? אתה איתי ביחד שנה ופתאום נעלם בגלל ריב מטופש על ארנק? באמת מנסה להבין את פשר ההתנהגות שלך, במקום לבוא ולדבר אתה נעלם לך ולא עונה? איזה מן אדם אתה?"
הוא: "אם אני לא עונה את אמורה להבין ולהניח לי, אני פשוט רוצה שקט לעצמי ואת חייבת להבין את זה. אין מה לבוא ולנסות לדחוף בכוח "להשלים" כי אנחנו לא בריב ולא ברוגז ולא עשית לי כלום, רוצה שקט לעצמי ואת חייבת להבין את זה."
בקיצור אלו היו דבריו, למרות משפטיו הכה קצרים האלה שלא נותנים לי שום דבר, כנראה שלבוא לדבר, אני אשכח מזה. הוא פשוט לא רוצה את זה.
זה רק מראה לי שהוא מבולבל ולא יודע מה שהוא רוצה ממני ומעצמו כנראה.
זה גם מוכיח לי שהארנק היה כנראה תירוץ בשביל ללכת הביתה ולא להישאר איתי.. אז אני אעזוב את זה וזהו. בכוח אני לא יכולה שום דבר.

הי שוב מעיין,

לצערי , לאור מה שאת מתארת, אכן מדובר בבחור שמתקשה כרגע להתמודד והבריחה שלו היא ההתמודדות (הלא מיטיבה) שלו.

לא עשית משהו שיצדיק זאת.. להערכתי זהו אופיו. עם זה צריך להשלים, ולעבור הלאה.

זוהי התרת ספקות עבורך וקחי זאת כאישור להמשך דרכך בלעדיו.

בהצלחה רבה ושנה טובה,

שנה טובה