זה לא היא, זה אני?

אלי שלום,

אנחנו אנשים שונים, בעלי צרכים שונים.

באשר למה שציינת לגבי התאהבות (שרוצים כל היום להיות ביחד, שיש פרפרים בבטן וכו'..), זהו שלב נעים, מהנה, אך הוא זמני.

בהתאהבות אנחנו עושים מעין "אידיאליזיציה" לאדם השני (הכל ורוד, הוא מושלם וכו'..) וכשיש אהבה בוגרת, היא אהבה אשר יכולה להכיל מספר דברים:

ראשית את האדם כשלם, לא כמושלם. האדם כשלם מורכב מ"גם וגם" ואף אחד אינו מושלם.

ושנית, את היכולת להיות ביחד, אולם גם את היכולת לשהות בנפרד, לאהוב לעתים דברים אחרים ולקבל את זה שגם בביחד ובטוב שיש בזוגיות, שיש גם שוני וזה בסדר.

כל אלו הם דברים טבעיים, מותר ורצוי בהחלט להיות עם עצמך לעתים לבד , התחביבים שלך ועוד..

מה שהייתי ממליצה לך לאור מה שציינת, לבחון עם עצמך האם הפרפקציוניזם, "מקובע ולא זורם" מפריעים לך בחיים? אפשר כמובן לקחת את זה לנושא שפנית אליו בפורום - זוגיות ובכלל לתחומי חיים שונים.

איפה זה משרת אותך? איפה זה מכביד עליך והיית רוצה קצת להפחית מאלו? מה החששות אם משהו לא יהיה מושלם? האם הוא יכול עדיין להיות מספיק טוב?

חשוב על הדברים.

באשר למערכת היחסים הנוכחית שלך, אתה מעלה דברים טובים שמתקיימים בה, הייתי ממליצה לך לשוחח על הדברים במידה ועולים כאילו, מול בת הזוג שלך, על מנת שיהיה לכם טוב ביחד. גם לדבר על צרכים זה מאד חשוב בקשר זוגי.

פרפרים ורצון להיות כל הזמן ביחד אינם מאפיינים קשר זוגי. (אולי בהתחלה ולא חייב להיות). יש חשיבות רבה גם בנפרדות וגם במרחב אישי לצד זוגי.

בהצלחה רבה ושנה טובה,