חלוקת נטל בין בעלי לטיפול בילדה

שלום לך,

את מתארת סיטואציות שמוכרות להרבה נשים במצבך- העול הרב שנופל על האמא, האחריות לטפל בילד ותחושה שהיא לבד עם כל זה, בעוד שהצד השני פחות מעורב, לא יוזם וכו'.

בהיבט הביולוגי- אנחנו אלו שנושאות את התינוק, תורמות מעצמנו כבר במפגש של הזרע עם הביצית ואחראיות עיקריות לזון אותו כבר מהרחם. חוסר המעורבות של הבעל הוא ממש מהתחלה, ולא באשמתו- כי כך זהו פלא הבריאה. מתוך מקום כזה, של מעורבות מאוד ירודה, יש נטיה להמשיך את אותו הדפוס ולהגיד "האמא מכירה, יודעת לטפל, היא טובה יותר, מתאימה יותר לתפקיד" וכו'. ואולי יש צדק בכך במקרים מסוימים ובסיטואציות מסוימות.

בהיבט הזוגי- הדברים העיקריים הם נכונים במה שכתבת. צריכה להיות הלימה מסוימת בהיותנו הורים- כל אחד לתת את שלו. חשוב להביא בפניו כמה אפשרויות- שיבחר לפחות אחת מהן, קבועה, ביום קבוע או פעילות קבועה עם הילדה. למשל- מקלחת, הסעה לגן או חזרה, האכלה. לא הכל בבת אחת ולא מספר מטלות יחד. זה תהליך שצריך להיות מאוד לאט וגם מאוד בשיתוף פעולה שלו- אחרת לא נשיג דבר. אז עדיף מעט מאשר כלום ועם הרבה כעס ותסכול של שניכם.

בהיבט הזה חשוב גם לציין כי הזוגיות עלולה להיפגע ככל שהמטלות האלו הן חלק מהמציאות וככל שיש חילוקי דעות בעיניין. ולכן חשוב לשמור עליה ולדעת איך לגשת אליו ומתי. לא כשהוא רעב, עצבני, עייף וכו'. כשאתם יחד, ברגע "טוב", בו את מזמינה אותו לשיתוף פעולה יחד איתך. "בוא תגיד לי איך אתה יכול לעזור", "אני מאוד מעריכה את זה שיש פעמים בהן אתה כן עוזר"- חשוב כן להאיר לטובה את הנקודות שהוא מסייע לך, כדי להשיג את ההירתמות שלו ולא את הרתיעה שלו. אם תתחילי בדרישות ובתלונות- הוא לא יקשיב לדבר ממה שתגידי אח"כ- באחריות.

דבר נוסף, יש משהו בטיפול של האב בילדים שלו שמקשר ביניהם ומחבר ביניהם. בד"כ לאבות קל יותר להיות בצד המפנק מאשר בצד המטפל (כביסות כלים גנים חוגים האכלה ומקלחות...) - אולי בתור התחלה אפשר להציע לו שיצא עם הילדה פעמיים בשבוע, בשעות שמתאימות לו ובימים שנוחים לו - על מנת שאת תוכלי להרגע, לעשות דברים שאת אוהבת ולצאת עם חברות למשל. שעתיים שלוש שהן רק שלך. בזמן הזה הוא יכול לקחת אותה להוריו, לגינה, לג'ימבורי. מדובר בגיל מתוק מאוד וקל יחסית- בו הפעוט מתעניין בכל דבר והכל מסקרן אותו- אפשר לנצל את זה. בעוד כשנה הדברים יהיו שונים וההתפתחות של הפעוטה תכלול גם התנגדויות ודרישה לעצמאות (וזה טוב ותקין) ויהיה חשוב להיות חזקים גם בתהליכים האלו.

בשורה התחתונה - אני מבינה את התסכול. אין להם (בהכללה גסה) את זה באוטומט. צריך להנגיש להם את זה לאט, בכיף, כאשר יש שיתוף פעולה מקסימלי והרבה מילות טובות של חיזוק והערכה על כל דבר קטנטן שהוא כן עוזר לך. זה מאוד חשוב. תנשמי עמוק- ולעבודה.

בהצלחה רבה,