פרידה- האם זה תקין שלא יצאתי עוד מבן הזוג?

שלום, אני בת 30, מאוד רגישה ולוקחת פרידות קצת קשה מידי ברמה של חוסר תפקוד ודרמה. רשמתי כאן בעבר ואני כעת פונה אליך בשאלה מסויימת, על מנת לברר אם משהו בי לא תקין או שזה לגיטימי והגיוני שעדיין לא יצאתי מהבן זוג שהיה לי ששם סוף לקשר שלנו ממש בתחילת נובמבר והיום אנחנו כבר בסוף דצמבר ולא יצאתי ממנו בכלל. אני יודעת שזה תהליך ארוך עד שיוצאים לגמרי מבן זוג שאתה מאוד אוהב והוא לצערי לא. אבל לפעמים אני אומרת לעצמי שעבר הרבה זמן, כמעט חודשיים, ואני עדיין תקועה ולא מסוגלת להכיר אדם אחר למרות שניסיתי. הקשר היה חד צדדי, רק אני אהבתי והוא מסתבר שלא. הוא לא רצה להמשיך להיות ביחד אחרי כמעט שנתיים של קשר שהיה באמת חד צדדי לאורך כל התקופה ולו היה מן נוחיות מסויימת שיש שם מישהי שאפשר לדבר איתה כל יום ולהיפגש במידת הצורך. אני מודה שהקשר לא היה נראה כקשר בריא וגם לא רשמי ותמיד היו לי ספקות אם הוא אוהב אותי ומה בדיוק קורה איתנו? אך הנה לבסוף הספקות שלי היו מוצדקות וזה לא החזיק. אמנם שנתיים ביחד, אך הוא תמיד התרחק לפרקי זמן של חודש +- ולקראת הפרידה הסופית באמת שמתי לב ששוב מרוחק והפעם זה נגמר סופית לאחר שאמר לי שהוא לא רוצה זוגיות ושהוא לא מרגיש אליי כלום מבחינת רגש. הוא בן 29,ונכנס לאפליקציות של הכרויות וזה מה ששבר אותי הכי הכי.

אז באמת בהתחלה שהייתי שבורה ומרוסקת ולא הפסקתי לבכות ואין הרבה אנשים שתומכים בי אבל יש לי ידיד טוב שהוא כתף בשבילי תמיד ואני בוכה בעיקר לו על כמה שקשה לי לעבור את התקופה הזאת שאני לבד. אז הייתי קצת לבד ובכיתי וניסיתי לאחר מכן גם לחפש מישהו אחר ויצא לי לדבר ולנסות להכיר אבל אני מבינה שאני לא פנויה רגשית אני כל הזמן חושבת על החבר לשעבר וניסיתי ליצור עימו קשר ויצא פעמיים שהוא ענה לי אבל ניתק לי ישר, היה מאוד קר, אני מרגישה שלא השלמתי עם הפרידה ואולי בגלל זה קשה לי לשחרר אותו, הוא מאוד חסר לי והגעגועים תוקפים אותי כל הזמן, הרגשה שמשהו חסר בחיים שלי אחרי הכל שנתיים היינו ביחד וזה קשה פתאום שאדם שככ אהבת הולך מהחיים שלך ככה במכה כזאת.
אני מבינה שהוא המשיך הלאה ולא מעוניין ואין מה לעשות כי בנאדם שלא רוצה אי אפשר להכריח אותו להיות איתי. לפעמים אני מרגישה שיפור בהרגשתי בעיקר בשעות הערב ויום למחרת בבקרים אני שוב מרוסקת ומתגעגעת.. ככה כל הזמן.. יכולה לציין שממש בהתחלה הייתי באמת שבר כלי, ועכשיו אולי יש שיפור ממש בטיפה, אבל בטיפה.
אני רוצה לשאול אותך, האם זה לגיטימי מה שאני עדיין חווה ומרגישה?
שעדיין לא יצאתי מזה?
אני לפעמים חושבת שמשהו בי אולי דפוק?
ברור שזה משתנה מאחד לאחד אבל באמת זה המחשבות שלי שאני עדיין תקועה על אדם שלא רוצה בי שמשהו בי לא בסדר ותקין.
כמה זמן לוקח לצאת מהסבל הזה?
אציין גם שלפעמים אני נתקלת בדברים דרך המחשב שקשורים אליו ששוברים אותי כל פעם מחדש. אני בעצמי ניסיתי לחפש אדם אחר ונתקתלתי בו וזה שבר אותי ועד היום.. או עם זה תמונות שלו, או בנות אחרות הרי הוא המשיך הלאה ואני נשארתי עם הרגש תקועה עליו.
תודה
מיואשת תודה