אשתי מאיימת שהיא תזמין משטרה

דוד שלום,

חסר פרטים בפורום, אך אנסה לענות.

האם התגובה המתוארת (של אשתך) כאן בפנייתך לפורום היא תגובה ראשונה של אשתך? האם היו ביניכם מחלוקות וריבים בעבר? האם היא ניסתה לבחון אותך בעבר בנושאים אחרים?

מעט מוזר שלפתע היא תצא עם אמירה כזאת לכן אני שואלת.

תראה, לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות ולפעול בחפוזה בגלל מה שקרה, אך בהחלט זו נורה אדומה וחשוב לעשות משהו בנידון. ציינת שאתה מתלבט אם לחיות עם אישה כזאת אני מתארת לעצמי שיש כאן דברים נוספים. יש? ואם כן, מהם?

מהי אלימות במשפחה?
אלימות במשפחה יכולה להיות פיזית בין בני זוג (דוג' הכאה ועוד)
אלימות רגשית (קללות, "ירידות" אחד על השני, השפלה אחד של השני ועוד)
אלימות כלכלית, מניעה של דברים והצרת צעדים כלכליים אחד של השני.

כלומר, אלימות יכולה להתקיים גם אם חושבים שאינה מתקיימת כי לא מכים אחד את השני. אני לא מציינת שזה המצב אצלכם רק מציינת מהי אלימות בכלל.

האם משהו מהמתואר מורגש בקשר בניכם בין אם על ידיה או על ידיך?

איך התקשורת ביניכם? האם אתם מצליחים לדבר על דברים אשר מפריעים לכם?

כל זוגיות היא מאתגרת ויש בה מתחים לעתים וזה טבעי. בוודאי זוג בתחילת דרכו ובהורות טרייה.

אני חושבת שהימנעות מדיבור לא תעזור לכם, אני מבינה את הכעס, אך חשוב יותר לבדוק את שורשו ואת מה שקורה ביניכם ולהגיע לפתרון בעיות, אתם גם הורים לתינוקת והייתי מציעה לכם זאת גם אילו לא הייתם הורים.

האם אשתך במצב רוח טוב? איך התפקוד שלה? איך הקשר ביניכם? האם אתם מוצאים זמן לעצמכם נטו?

אני מעלה את כל השאלות האילו על מנת לבדוק את הקרקע של הזוגיות שלכם.

אני ממליצה לכם לדבר על הדברים האילו, לבחון איתה מה הביא אותה לאמירה כזו. האם יש לה מצוקה כלשהי? האם היא מנסה לבחון מהם הגבולות שלך? משהו אחר?

תלונת שווא במשטרה כשמה כן היא, תלונת שווא, עם כל ההשלכות שלה..

במידת הצורך אני ממליצה לגשת לייעוץ מקצועי אצל מטפל/ת זוגית.
אשר תעזור הן מבחינת תקשורת, התמודדות עם עומסים רגשיים ועם מה שתיארת. אנשים ניגשים לאורך כל מעגל החיים לייעוץ כזה ויוצאים נשכרים.

בהצלחה ובברכה,

אנחנו בזוגיות בריאה ומסתדרים בכללית אך כשהיא מתעצבנת אין לה ככ מחסום לפה. במיוחד אם התינוקת בוכה היא לפעמים מאשימה אותי שכבר נמאס לה כל הזמן שרק היא מטפלת בה ומתעצבנת סתם וכבר גערתי בה מספר פעמים על כך. אם אני מכין מטרנה אז זה עצבים למה זה הרבה זמן לוקח לי. ואם אני מנדנד אותה בעריסה שתרדם אז זה עצבים למה אני מנדנד ולא מרים על הידיים.
היו מחלוקות בעבר כמו שיש לכל זוג.
התקשורת טובה בדר"כ .
אשתי החליפה עבודה לפני כשבועיים ולא ככ נוח לה הנסיעות לעבודה בפקקים של הבוקר ואחה"צ ואת העצבים אני זה ששומע.
מצב רוחה בדר"כ טוב עד הרגע שלא.
התפקוד שלה מאז הילדה לוקה בחסר אבל זה מובן מבחינתי ומתחשב.
חוץ משבתות ימי חמישי בערב בקושי מוצאים זמן לעצמינו. עבודה סידורים וכו'
השתדלתי לספק תמונה רחבה יותר.
תודה רבה.

שלום דוד,

אתה באמת מתאר תמונה יותר רחבה מאותה אמירה לא פשוטה שאשתך אמרה שהביאה אותך למחשבות ששיתפת, האם להמשיך לחיות עם אשתך?

תראה, "לפרק" חבילה תמיד אפשר. אני מבינה שברגעי שבירה הרהורים שונים עשויים לעלות וזה טבעי, אך עברתם שינוי משמעותי כזוג, הפכתם למשפחה וכדאי לראות מה הביא אתו השינוי הזה, שהוא מטלטל..(גם שינוי טוב מטלטל, משנה סדרי עדיפויות, תינוקת חדשה שזקוקה לתשומת הלב שלכם ועוד..) איך הוא משפיע עליכם ואיך אתם יכולים ללמוד להתמודד אתו טוב יותר וזה הן כהורים, הן כזוג בכל ההיבטים: תקשורת מיטיבה יותר, בונה יותר, אשר יש בה פחות התפרצויות ויותר הידברות (אנחנו לא רובוטים אך השאיפה היא פחות..), להיות קשובים האחד לשנייה באופן הדדי לצרכים, למצוקות, לרצונות ולכל מה שחשוב לכם.

אני מציעה לכם לקבוע "דייט" שבועי. הדייט יכול להתקיים גם בבית כשיש לכם שקט, באווירה ששניכם נינוחים עד כמה שאפשר, הוא יכול להתקיים מידי פעם בבית קפה, עד כמה שמסתדר לכם.

באותו מפגש שבועי אתם למען עצמכם ולזוגיות שלכם.
בפגישה זו אתם מעלים דברים שחשובים לכם, שאתם רוצים לשפר, מה שמפריע לכם (בצורה שמזמינה הקשבה ולא האשמה), ללא שיפוטיות, אלא באופן שרוצה וחשוב לו להבין את הצד השני.
אנחנו לא ושלמים ולא אמורים להיות כאילו.
אתם מתעניינים האחד בשנייה.

אני מניחה שאשתך אמרה את מה שאמרה ברגע של קושי גדול אך בוודאי שזו אמירה שאינה במקומה.

חשוב שתהיו מסוגלים לדבר ביניכם על הכל.

שתהיו ערים למצוקות האחד של השנייה (בבית, בעבודה ועוד..)

במידה ויש קושי לדבר על הדברים ולשפר את זה ביניכם, אני ממליצה לפנות לייעוץ מקצועי. אם לא ניתן לגייס את הצד השני, ניתן להתחיל גם לבד.

משהו נוסף, במידה ויש קושי ואשתך זקוקה לייעוץ, הכוונה עזרה בטיפול בתינוקת,יש היום שפע של קבוצות תמיכה בפייסבוק, בכל מיני רשתות, סדנאות, כדאי לא להיות לבד עם זה, זו לא בושה לקבל יעוץ ועזרה, זה חוזק לקבל עזרה. החיבור לאמהות נוספות, עשוי מאד להקל ולאפשר אוזן קשבת.

בנוסף לחלוקת תפקידים ביניכם.

בברכה,

יהיה טוב...