אשתי מעדיפה את חברותיה על פניי

שלום לך,

אני מבינה את הפגיעה שלך.

אעלה מספר נקודות.

בזוגיות בריאה, זה חשוב שיש זמן איכות זוגי (הזמן שלכם עם עצמכם) וכן מרחב בתוך הזוגיות שזה הזמן של כל אחד עם חבריו, תחביביו, עיסוקיו ועוד. וכן זמן איכות משפחתי..

אתה מתאר שינוי בקשר שאשתך גילתה את עולם החברות בצורה יותר אינטנסיבית וממה שאתה מעלה, גם באופן הבילויים ובתוכן הבילוי.

החברות של אשתך נמצאות בשלב זה של חייהן במקום שונה מבחינת סטטוס זוגי וזה בסדר (מה שהן מחפשות וכו..) אני יכולה לתאר לעצמי שלא זה הדבר שמחבר ביניהן אלא יש ככל הנראה עוד.. השפה המשותפת שיש בין חברות, לעתים עומקים רגשיים שמגיעים ביחד בין נשים ועוד.. שזה נעים ונחמד.

אולם, אני בהחלט יכולה להבין את הצד שלך, שרוצה לחוות את הקשר הזוגי, שלא רוצה את החשיפה המתמדת הזאת של דיבור על היכרויות, על גברים ועוד..(למרות שמאד יתכן שאישתך עושה נפרדות בכל הנושא הזה וזה לא נוגע אליה).

וציינת נקודה: שאתה מאמין בה

אני מעלה כאן שתי שאלות חשובות: הקשר עם חברותיה כנראה חשוב לה.

אחת היא האם אתה יכול לפתח לך גם תחביבים, קשר עם חברים שהם גם איכותיים וחשובים לעצמך.

שאלתי השנייה נוגעת לכך שציינת שהיא מעדיפה לצאת איתן מאשר אתך, שמשהו באינטימיות ביניכם נפגעת. אני חושבת שעל זה חשוב מאד לעבוד בקשר על מנת לחזק אותו.

חשוב ליצור לכם זמן איכות זוגי שבו תצאו, תבלו, יהיה לכם הזמן שלכם לשוחח על דברים, לעשות מה שאתם אוהבים וכן, גם להחזיר את התשוקה והאינטימיות שלכם.

האם אתה מרגיש שאתם יכולים לדבר על הדברים שהעליתי?
המטרה בשיחה כזו לא ל"קחת" ממנה את החברות" אם כי להגיע לאיזה עמק שווה שזה לא יפגע בקשר הזוגי.. וליצור מצב בו יש לכם מרחב זוגי שלא נפגע, אינטימיות ומיניות שלא נפגעת ומרחב אישי שלה ושלך שמתקיים בצורה שהיא נוחה לכם מבחינת המינון

ועל כך חשוב לדבר ולהגיע להבנה הדדית של הצרכים שלכם, שחלק מזה היא להגיע לפשרה (הבנה והליכה לקראת צרכים אחד של השנייה תמיד תהיה גם תוך פשרה הדדית וזה חשוב).

חשוב לבחון האם התרחקות כלשהי מבחינת מה שאתה מתאר חלה גם לפני שהיא חיזקה קשרים עם חברותיה. האם יש קשר ישיר בין פחות זמן של עצמכם ופחות אינטימיות לבין הידוק הקשר והאינטנסיביות שלה..

אם אסכם:

חשוב מאד שתדברו על הדברים.
חשוב שבשיחה לא יהיו האשמות, אלא שתהיה מזמינה והדדית.
חשוב לומר לאשתך שאתה רוצה לתמוך בה שהיא רוצה מידי פעם לבלות אולם לא על חשבון כך שתהיה ביניכם אינטימיות וזמן איכות זוגי ושאתה מרגיש שמקום זה בקשר נפגע ואתה חושב ומאמין שיש חשיבות רבה לחזק אותה ושלצד זה, מאמין גם בצורך שלה לבלות עם חברות. נסה לבדוק איך היא יכולה גם ללכת לקראתך ולקראת הזוגיות ביניכם, מה עוד חשוב לכם כבני זוג? מה עוד הייתם רוצים לעשות? להגשים?
מה בהורות שלכם? (לא אם יש לכם ילדים קטנים, גדולים).
בשיחה זו תוכלו גם לדבר על הדברים האילו, שתמיד חשוב שיהיו נוכחים בקשר.

בהצלחה רבה,

תודה רבה על התיחסותך המהירה.
היום כאשתי חזרה מהבילוי, נשארתי ער למרות השעה המאוחרת, ביקשתי ממנה שנשוחח על הזוגיות ביננו היות ואני מרגיש שמשהו קורה.
היה לה קשה לדבר מפני שחששה לפגוע בי, אך אמרה שהיא מרגישה מאד מבולבלת, היא מרגישה שהיא רוצה חופש ללכת ולבוא מבלי לחשבן, הדגישה שממש לא מדובר בקטע של גברים אחרים אלא של תחושת החופש.
היא הסכימה שהקשר עם חברותיה הגרושות כנראה מהווה מקור השפעה, אמרה שקשה היה לה לשתף אותי כי כואב לה שאפגע, חזרה ואמרה שהיא רוצה חופש אך יודעת שעלולות להיות לכך השלכות ביחסים ביננונו ושהיא ממש לא רוצה להתגרש. אמרה שאני הדבר הכי טוב שיש לה אך מצד שני לאחר 20 שנות זוכיות מרגישה שמגיע לה חופש (הדכישה כמה פעמים שלא במובן של מערכות יחסים עם גברים), אמרה שהיא מאד אוהבת אותי אך לא מאוהבת...היא מאד שמחה שדוחחנו, חיבקה אותי ואמרה שאני כמו עוגן שלה אך היא מאד מבולבלת.
הצעתי שנעזר באיש מקצוע, אני מאד מאד חושד מהלא נודע. הדגשתי בפניה שאני מאד אוהב אותה וגואג לקשר, שזה בסדר שהיא תצא עם החברות, אך השפעתן עליה עלולה להיות הרסנית.
אני מאד רוצה שהדברים יסתדרו ולא יקצינו.
היא חזרה ואמרה שממש היא לא הייתה רוצה שאני אמצא חבורת גרושים ואתחיל לצאת כי זה עלול להיות מסוכן.
איך להמשיך מכאן?
כיצד להתנהג?
האם להמשיך ולתמוך ולומר שאנינאוהב?
אולי אם אתחיל גם לצאת זה "ידגדג" לה?
היא אמרה שזה לא פייר שאני לא יוצא כשהיא כן יוצאת , לכן אולי זה לא נכון סצם לצאת כדי לעורר בה קנאה היות וזה עלול לעבוד הפוך במובן שזה יתן לה לגיטימציה להמשיך ולצאת.
מחכה מאד מאד להתיחסותך.
תודה רבה

שלום לך,

אשתך מציינת שהיא עושה הפרדה בין המקום של החופש שהיא מרגישה שהיא זקוקה לו היום לבין המקום של הצורך בחוויות עם גברים אחרים שאכן זה יכול להיות כך: הצורך יכול לנבוע ממקום אחר.

באשר להתאהבות מול אהבה חשוב לי לציין כאן משהו: התאהבות לא נשארת לנצח. היא בדרך כלל רגש שיש אותו (=גם לא תמיד הכרחי על מנת לפתח זוגיות בריאה), למס שניות עד מספר שבועות, אשר הופכת לאהבה בוגרת, בה אנו מכילים את בן/בת הזוג כמכלול. מה זה המכלול הזה? זה מכלול תכונות בן הזוג וההכרה שבן/בת הזוג מורכב מ"גם וגם" גם מתכונות שאנו אוהבים וגם מתכונות שאנו פחות אוהבים ואת אותו שלם אנו מקבלים, אך לא את המושלם (אותה "אידאליזציה" שקורת בהתאהבות (=הכל ורוד...)

הצעתי לך לפתח את עולמך לא באה ממקום של להתנהג את הכעסים/תסכולים שיש קשר, אלא שגם לך יהיה עולם שלך שהוא בכל מקרה משהו חשוב בזוגיות.

אני בהחלט הייתי ממליצה לפנות לטיפול זוגי. להישאר בחוסר ודאות ובלבול עלול לגרום לך מצוקה ויכול להיות (או שלא) שהיא נהנית מהעולמות - יש לה את החברות ואתה נשאר הבעל האוהב והמקבל (ואני מבינה את העמדה שלך, שאתה לא רוצה להרוס משהו שנבנה זמן רב ואתה אוהב אותה ואני מאמינה שגם היא אותך). אולם בחיים, לא ניתן לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה. ניתן לאכול חלק ממנה ולשמור עליה...

אני מאמינה שטיפול זוגי יכול להאיר לכם נקודות שונות שצפות במערכת היחסים שלכם וכן שמהלך מעגל החיים והזוגית מזמין אתגרים שונים ויתכן ויש איזשהו משבר גילאי ה- 45 אצלה..

שווה להתעכב על זה מול איש מקצוע.

לדעתי תצאו מזה נשכרים.

זה מה שהייתי מציעה לה, לבדוק ביחד מה הבלבול שעולה ומה קורה בקשר, באינטימיות וכו'...

בהצלחה,

שוב מודה לך מאד על התשובה המהירה.
אפנה ליעות זוגי