פרשת דרכים - מבקש עצות

אני ואשתי נשואים 4 שנים. מיד לאחר החתונה עברנו להתגורר יחד ולאחר שנה עקב מצב כספי בעייתי חזרנו לגור אצל הוריה. אשתי בת יחידה וכל חייה גרה בבית הוריה. עקב מצב רפואי (מחלה קשה סופנית) של אמא של אשתי ועוד מלפני אבחון המחלה הקשה אשתי עזבה את עבודתה בכדי לעזור לי בעסק המשפחתי שלנו. בחצי השנה האחרונה אשתי צמודה להוריה המבוגרים והחולים מבוקר עד ערב ורק כשאני מגיע מהעבודה בערב ולאחר שוידאה שהוריה הלכו לישון היא מגיעה לחדר השינה שלנו. כנל גם בימי שישי ושבת שבהם אני בבית... אני אחראי מטעם אשתי על מטלות שונות הקשורות בהוריה כגון קניית מצרכים, תרופות, עזרה בבית וכמובן להביא כסף הביתה. אשתי לא עובדת בכלל. ההוצאות מגיעות כל חודש למעל 20 אלף שקל ואני ממוטט כלכלית. אשתי פדתה גם כספי חסכונות שהיו לה ללא ידיעתי בכדי לעזור להוריה שלהם אין מקורות הכנסה משמעותיים. כל כלכלת הבית מבחינה כספית נופלת עלי ואשתי מנהלת בית הבראה כולל 3 ארוחות ביום כולל ליווי צמוד להוריה מבוקר עד ערב. אשתי טוענת לאחרונה שאני לא גבר מבחינתה. לא מפרנס ולא דואג ולא עוזר בכלום. אומרת שמבחינתה אם אמה הייתה מתה אז ממזמן הייתה עוזבת אותי אבל היא בינתיים לא עוזבת אותי כדי לא לצער את הוריה. לאור המצב הרגיש הזה שבו אנו צריכים לדאוג להוריה ולמעשה עקב הדאגות הללו הורסים את הזוגיות שהייתה לנו ואת חיינו מכל הבחינות, ביקשתי ממנה שנעבור לדירה משלנו ושהוריה ידאגו לעצמם. אמרתי שכמובן שנעזור להם אבל בגבולות היכולת שלנו ולא מעבר לכך. אשתי מוכרת חפצים שיש לה בכדי להחזיק את הבית כלכלית... אני עובד בארבע עבודות ומשתכר יפה אבל הרוב הולך לטובת הוריה ואחזקת הבית. אשתי לא מוכנה שנעבור דירה ואמרה אפילו שכל זמן ששני הוריה בחיים היא תשאר לגור איתם בכדי לעזור להם בכל דבר שיצטרכו. היא אמרה גם במפורש שהם בראש סדר העדיפויות שלה ושהיא לא צריכה אותי למעשה בחיים שלה ושאני רק מפריע לה לעזור להם ושגם ככה אני לא עושה דבר ולא מועיל. לא יודע מה לעשות... האם סדר העדיפויות שלה נכון. הסברתי לה שעם כל הכבוד להוריה, בסופו של דבר רק אני אשאר לצידה כל החיים ושאותי היא בחרה בתור בעלה ואני איתה באש ובמים אבל זה לא יכול לפגוע בנו כזוג... מה דעתכם?