בעל חולה סוכרת נמצא בהכחשה

הי,
אני נשואה כ-10 שנים, אנחנו בני 40.
בשנים האחרונות גיליתי שבעלי חולה סוכרת, עם לחץ דם נמוך, כולסטרול גבוה, הוא מעשן כבד, וגם במשקל גבוה מעל הנורמה. (הכל גנטי, גם הוריו ואחיו במצב זה פחות או יותר).
הבעיה היא שהוא לא מוכן לשמוע על טיפול, מכחיש ומזניח את עצמו. (אופי שכזה, גם בעוד תחומים זה המצב, הכל הוא דוחה ולא רק למחרת ועושה רק מה שהוא אוהב ונהנה. מזל שהוא אוהב את העבודה שלו).
עד שלא קורה משהו חמור הוא לא הולך לרופא. וגם כשהולך מקבל טיפול ברמת עזרה ראשונה ומפסיק.
אני חיה בחרדות. עשיתי איתו אינספור שיחות ותמיד תמיד זה נגמר ברע. גם כשאני מדברת מהלב ומהבטן וברוח טובה.

לאחרונה, צחוק הגורל, חליתי בסרטן.
בתחילת הטיפולים מצאתי הזדמנות וניצלתי את המצב כדי לפתור את הענין. שוחחתי איתו ואיימתי שאם לא יטפל בעצמו אני לא אלך לטיפולים.
הזכרתי את הילדים ואמרתי ש'כדאי' שאחד מאיתנו ישאר בחיים כדי לטפל בהם. אמרתי שאני חוששת שאם נמשיך כך אחד מאיתנו ישאר לשבת שבעה על השני. הסברתי שכואב לי מאוד, ושאני מתפללת ומודה לאל על כל יום שהוא מחזיר אותו הביתה שלם.
אמרתי לו שהוא פצצה מתקתקת. ומה שקרה זה שהוא סחב את עצמו לרופא, קיבל טפסים לבדיקות חזר לקבל תרופות וכדורים. (ייאמר לזכותו שהיתה התקדמות כי זה ממש לא אופייני) אך, לצערי כרגע הוא לא לוקח את התרופות בכלל, אוכל ושותה מה שבא לו מבלי להתייחס למצבו. ממש לא איכפת לו. שאלתי אותו מה מפחיד אותו, למה הוא לא מטפל בעצמו, הוא ענה שקשה לו להיות בדיאטה. כמו שלי קשה.
אמרתי בתגובה שאם היו אומרים לי או דיאטה או מוות הייתי בוחרת בדיאטה. וזה מה שקורה עכשיו. אני שומרת על תפריט בריא ותזונה מאוזנת עם כל הקושי.

אני מהצד נקרעת וחוששת. הוא לא עמד בהסכם שלנו. (אני תודה לאל מבריאה מהסרטן, נשאר השלב האחרון שכולל גם הקרנות).
בכל פעם שאני מעלה את הנושא הוא כועס עלי, טוען שאני חופרת ולא מוכן להקשיב או לשמוע אותי בכלל. (רק מרחיק אותו). ואני רואה ושומעת איך הוא משתעל נורא עד קוצר נשימה, נוחר עם הפסקות נשימה, עצבני מאוד מאוד, עייף ותשוש ללא אנרגיות כלל. ואת שאר התופעות לא רואים כי כפי שכתבתי זו פצצה מתקתקת. אני כבר לא מתעוררת איתו בלילות וכבר לא מנסה לעזור לו.
מה שניסיתי לשנות זה את הארוחות בבית. כמעט ולא אופה עוגות, לא מכניסה הביתה חטיפים. (הוא קונה וטוען שזה בשביל הילדים אך אוכל בעצמו).
מבשלת יותר בריא והרבה פחות מטוגן. כשהוא רוצה להכין לי ארוחות שמנות ולא בריאות אני מזכירה את ענין הבריאות שלי, אז הוא מכין רק לעצמו. בעצם מצידי מכינה אוכל בריא לכל המשפחה אך זה ממש לא משפיע ולא משנה. הוא גם רוב היום בחוץ ואוכל ג'אנק פוד. ואיני יכולה לשמור עליו.
ניסיתי ונכשלתי. איני יכולה לשבת בחיבוק ידיים ולהתנהג כרגיל בעוד אני חרדה לשלומו.
מה אפשר לעשות? (ליעוץ זוגי הוא לא מוכן ללכת בשום אופן, אני הייתי בטיפול בעצמי, והוא לא הסכים להצטרף).
אשמח לעצה טובה.

תודה רבה וחג שמח