דילמה בנושא קשר זוגי

שלום, אודה מקרב לב על עזרה בנושא-

אני בת 29, יש לי חבר כבר שנה פלוס ולפני כמה חודשים חווינו משבר ומאז באופן הדרגתי הוא הפך מרוחק ממני רגשית ותהנהגותית- לא מחבק / מנשק, אין ממש פרגון, לא ביקר אותי כשהייתי חולה וכו' וזה תחושה נורא קשה.. המשבר היה בעיקר על רקע זה שאני מורה לריקודים של סלסה וסלונים ורצה שלא אלמד אנשים בגילאים שלנו כי מרגיש חוסר נוחות (טוען שזה לא קנאה) למגע ביני לבנים אחרים ושבשיעור ובמסיבות תרגול ארקוד רק איתו או רק עם בנות. כלומר אין חופש תנועה מלא אליו הייתי רגילה גם לצורך למידה. השקעתי מאמצים רבים להסביר לו על נושא הריקודים והעובדה שבשבילי זה מקצוע וספורט בלבד ושיש הפרדה בין הדברים. ההתקדמות איתו היתה שמתוקף היותי מורה יוכל להכיל את זה שאלמד בשיעורים את כל הגילאים והוא ינסה להתמודד עם חוסר הנוחות אבל יהיה לו קשה.

יש לציין שחבר שלי לא בא מרקע של ריקודים וניסה ללכת איתי כמה פעמים לרקוד ולאחריהם הרגיש שלא יכול לראות אותי רוקדת עם אחרים. הוא אמר שלא יוכל להשתנות כי התחושה מפריעה לו וגם קשה לו להצטרף לפרגון כשמישהי/ מישהו אחר מחמיא לי על ריקודים כי זה מתקשר לו לזה שאני רוקדת עם אחרים וזה מפריע לו.

אני לא יודעת עוד כמה אעסוק עוד בתחום הריקוד בהמשך ואולי בכלל לא, אבל עצם הידיעה שהוא לא מנסה לגלות גמישות לאור מאמציי הרבים והכנים להסביר לו, והעובדה שהוא מגביל אותי קצת מפריעה לי. אנ כן אוהבת אותו אבל כואב לי שלא יכול הבין באמת ואולי עם הזמן כן יבין. כמו כן, אני לא מרגישה שמגביל אותי בעוד תחומים נכון לעכשיו אלא בהיבט הזה של הריקודים.

המשבר ונושא הריקודים עלה רק בחודשים האחרונים כי כשהכרנו בדיוק הפסקתי ללמד ולרקוד והייתי עסוקה בבחינות בתחום מקצועי אחר. עם זאת, הוא נכח בשיעור האחרון של החוג שבו רקדתי וחשב כנראה שאפסיק לרקוד אחרי זה..

יש לציין שגם לפני המשבר היו דברים שמעט הפריעו לנו אחד אצל השני- כמו למשל הפריעה לי רמת המוטיבציה הנמוכה שלו לעשות דברים ולו הפריע שאני קטנונית.. מה עליי לעשות? אודה מאוד מאוד לעצתך הטובה בנושא..