דחוף אני בלחץ

שולי יקרה, הרגיעי...קחי צעד אחד אחורה ותבדקי את עצמך...אני חושבת שתגובתך היתה מאוד מוגזמת. לקחת מייל ולהתכתב עם מישהי מהמין השני, ידידה משותפת - זה רחוק מאוד מבגידה! תני קצת חופש ומרחב פעולה והתבטאות לבן זוגך!
אבל, אם אתם חיים כך שאתם מטילים זה על זו מגבלות רבות, ולא מרשים ולא מפרגנים זה לזו כל מיני דברים - אז אולי הצעד שלו היה צעד חריג בהשוואה לסגנון החיים שלכם. לי נראה שמאוד קשה לחיות כך לאורך השנים. יש לי הרגשה שהמגבלות הללו הן תוצאה של היסטוריה מסויימת של מישהו מכם או של שניכם, הקשורה בבגידה, לא ביניכם אלא עם בני זוג אחרים, ומה שאת עושה עכשו זה להשתמש ב"עונש של מאסר עולם" על "עבירה" של "אי עצירה בתמרור עצור", אולי מתוך החשש לא להידרדר למקומות שפעם מאוד הכאיבו לך. יש זוגות שאצלם אסור לגבר להסתכל על אישה אחרת ברחוב או במסעדה. ויש זוגות שהאישה מפנה את תשומת לב בעלה ומצביעה לו על מישהי יפה כדי לפרגן לו שייהנה גם הוא ממראה העיניים. השנונות בין הזוגות היא מאוד גדולה גם בנושא הזה. אין כאן כללים נוקשים, אין "נכון" או "לא נכון"...אתם זוג חדש יחסית, עליכם ללבן את הסוגייה הזאת ביניכם בכנות, שכל אחד יגיד מה הוא מעדיף ומה חשוב לו בנושא של חופש אישי, ובכל מקרה, אל תפוצצו את הזוגיות היפה שלכם על אירוע כזה. אתם יכולים לנצל את המקרה הזה כדי להתקרב עוד יותר ע"י כך שכל אחד יגיד לשני מה באמת חשוב לו ומה כואב לו ואיך היה רוצה שזה יהיה. אני מאמינה שריבים יכולים דווקא ליצור קירבה גדולה יותר אם יודעים איך לפתור אותם בצורה בריאה, לא ממקום של כניעה, פשרה וויתור אלא ממקום של ביטוי עצמי מלא, נדיבות, פירגון והתחשבות.