החבר של החבר שלי מפריד בנינו

את נשמעת לי ממש נודניקית!
חבר שלך בן אדם בוגר ואת לא תבחרי לו את החברים! הוא כבר לא ילד ע"מ שאת תחששי שמה ישפיע עליו החבר לרעה (אלא אם כן הוא בן 15?!).

איך את היית מרגישה אם לבן זוג שלך היה חבר כזה???
היית עושה הכל ע"מ להרחיק אותו ממנו שלא ישפיע עליו לרעה

ג'ולייטה היקרה, אפשר לראות בחבר הזה משהו סימלי: הוא מסמל וממחיש את הצורך של החבר שלך בעולם משלו בו לך אין זכות התערבות. אני יכולה להבין את הדאגה שלך שהוא יגרר, אבל אני גם שומעת מבין השורות שאת לא ממש סומכת עליו. לדעתי, ברגע שאת תופסת פיקוד עליו באיזה תחום שהוא, ודורשת ממנו לוותר על משהו יקר לו, את מכניסה את יחסיכם לבעייה: את חובשת בהיבט הזה "כובע" של "אמא" והוא נכנס לתפקיד ה"ילד המתמרד". עד מהרה הוא ייאלץ להסתיר מפנייך דברים שהוא עושה עם החבר ההוא, את תחשדי עוד יותר כי תרגישי את ההסתרה, ויהיו פיצוצים ומריבות על הרקע הזה. הצורך שלו בחופש ילך ויגבר, ואם "תאסרי" עליו להיפגש עם החבר הזה - יהיו דברים אחרים שהוא ירגיש צורך לעשות בחופשיות שהוא ימצא לנכון לעשות מבלי לשתף אותך.
בקיצור - זוהי מתכונת לפיצוצים חוזרים ונשנים לאורך כל החיים.
יחד עם זאת, אפשר להשתמש בדיוק בבעייה הזאת כדי לצמוח לשלב הבא ביחסיכם. אם תצליחו לפצח את המוקש הזה בצורה בוגרת, כמו שני מבוגרים ולא כמו אמא וילד - זה יקפיץ את היחסים שלכם לרמה אחרת. אם תלכו לייעוץ, זו תהיה הזדמנות לברר את נושא חוסר האמון, ותוכלו להרוויח מכך לא רק בנושא (הסימלי) של החבר.