קשר זוגי רפוי

היי בן,
לא כתבת בן כמה אתה, ושאלה נוספת שאני רוצה לשאול אותך היא האם בעבר היית מאוהב במישהי? כלומר האם חווית מה זה נקרא להיות מאוהב?

אני בן 32 , ולשאלתך הייתי מאוהב בעבר,(לא ידעתי קשרים של זוגיות ארוכה-תקופות של מספר חודשים) ואני יודע לאיזה אושר זה מביא את האדם.
בת זוגתי מאוהבת בי ואני רואה כמה טוב זה עושה לה.
אתמול נפרדנו- רציתי פסק זמן לחשוב, לשקלל, לבדוק עם עצמי איך יכול להיות שאני לא מצליח להתחבר אליה בפן הרגשי .אני אוהב אותה כאדם על תכונותיה,ציינתי שטוב לנו ביחד, חברים טובים, אך זה לא מספיק לקשר חסר לי העומק, קשה לפעול מתוך מה שנכון לעשות כדי להביא אושר לאחר כשבפנים אני נלחם רוצהלעשות את הדברים מהלב מכוונה אמיתית. ועוד יום עובר ולא מגיע הרגש.
נפרדנו- כי אני מרגיש ברע עם המצב וזה עושה גם לה רע. מבחינתה היא לא מוותרת הדלת עוד פתוחה עבורי אני מקווה שהיא לא תהיה לידי אני ארגיש בחסרונה.
אומרים שיש ספק אין ספק אני מפחד שאני טועה לגביה, שאני אתעורר יום אחד ואגלה שלא הבנתי דברים נכון,היא כלכך בטוחה בקשר שלנו שיצליח
להתחיל מהתחלה, באיטיות.
אני מנסה לחשוב אולי יש לי בעיה אך תאמרי לי האם אפשר להכריח רגש להגיע? האם יש מתכון?
האם כשהבסיס , נתוני פתיחה טובים אהבה חייבת לבוא אפשר לגרום לה לבוא להתבשל לאט?
תודה על ההתייחסות

בן יקר,
אתה נשמע אדם נבון מאוד ורגיש מאוד. האהבה מאוד חשובה לך בחיים על פי מה שאני למדה ממכתבך השני. אל תוותר לעצמך בנושא הזה. לדעתי נכון עשית שלקחת פסק זמן. אולי יקרה משהו לרגש שלך כלפיה מרחוק, אך אם לא - חפש מישהי שבה כן תתאהב. הספק המנקר הזה עלול להפריע יתר ויותר בזוגיות מתמשכת, גם לך וגם לה. זה לא מגיע לשניכם.
בעבר, כאשר היו מנהגי השידוכים נהוגים (וגם כיום עדיין בהודו, למשל) נישאו זוגות ללא אהבה, ולמדו לפעמים לאהוב זה את זו. אבל כיום האפשרות להתאהב נעשתה חופשית וזמינה, וכולנו נחשפים לה על כל צעד ושעל, וזוהי אחת השאלות הבסיסיות שכל אחד שואל את עצמו תחת הכותרת - האם אני מאושר? אני חושבת שלפני דור או שניים - אהבה לא כל כך נכנסה במשוואת האושר, אבל היום היא נוכחת שם במלוא העוצמה, ורוב האנשים כבר שואלים עצמם עד כמה יש אהבה בחיים שלהם - עד כמה הם אוהבים את בן זוגם ועד כמה הם נאהבים.
מאוד עצוב להתחתן ללא אהבה, להקים כך משפחה, ואחר כך לחפש את הריגוש הזה כל החיים עם מישהי אחרת.

בן היקר !
לדעתי צריך להסתכל על הבעיה שהעלית בזוית רחבה יותר ולא רק אם יש התאהבות או אין. ברור שאם יש התאהבות ופירפורים בבטן ובנוסף לכך מצאת אשה שאתה מאוד מעריך, מוקיר ושהזוגיות והחברות שלכם מדהימה - זה נפלא. אני מתרשמת שאתה, פרט לרגשי האהבה, מרגיש שמצאת את האשה המושלמת בשבילך. קשה מאוד למצוא את בן הזוג המושלם, וקשה עוד יותר לשמור על שלמות כזו לאורך שנים רבות של זוגיות. האהבה, הסערה, התשוקה, ופירפורי הבטן עשויים לחלוף במרוצת השנים ואז נשארים (או שלא) עם בן זוג שאיתו אין חברות. ולכן אומר כי האהבה היא מרכיב מאוד חשוב ביחסים אבל בהחלט לא הפן היחידי. כשאתה בא לבחון את היחסים עם אותה עלמה חשוב לעצמך על כל המרכיבים, על זה שהיא נפלאה, חברה, מקסימה, ושאינך רוצה לוותר עליה וכמובן שגם על הרגש שכל כך חסר לך. דמיין לעצמך את חייך איתה בעתיד הרחוק והחלט מה חשוב בעיניך יותר ומה חשוב פחות. כי , כפי שאמרתי, לא כל יום מוצאים חברה שמרגישים כלפיה מה שאתה מרגיש. ונקודה נוספת שאתה צריך לחשוב עליה, האם אתה לא מציב לעצמך רף גבוה מידי, רף כזה שאולי לא תמצא, ואז מה? תשאר לבד? או שתמצא תשוקה ותסתנוור מאשה אחרת, שלאחר תקופה - כשזו תדעך, תגלה ששאר התכונות שחשובות לך אינן קיימות בה ולא הבחנת בכך קודם? ואולי בעוד מספר שנים תצטער על כך שלא נשארת עם האשה שאתה כל כך מעריך ומעריץ ושטוב לך במחיצתה?
אין כאן נכון או לא, רק אתה יכול להחליט מה נכון לך. ודאי שהתאהבות גדולה מאוד חשובה, אבל זה לא הגורם היחידי שצריך לחשוב עליו ביחסים לאורך זמן.

שלום לכם קראתי את השאלות והתשובות שלכם וגם אני באותה בעיה רק שאני כבר יתחתנתי יש כל מה שאני רוצה בבן זוג בבעלי הוא פשוט מושלם בעיני אבל מעולם לא היתה היתאהבות ולדעתי סתם הרסתי לשנינו את החיים כי אנחנו נשואים פחות משנה וכבר בהליכי גירושין וזה לא נעים בכלל והיום שהפרידה כל כך קרובה אני מתחילה להרגיש קצת רגשות שגם הם לא ברורים אולי זה הפחד שאני לא ימצא מישהו שכל כך מתאים לי אבל בן שתידע לך שאם אין היתאהבות גם אם הזמן לא תיהיה אהבה בבית יהיו רק עצבים ומתחים ויכולה להיות גם שינאה אז לדעתי אל תחזור אליה כי זה שהיא תחסר לך לא אומר שתוכל לאהוב אותה אי פעם וחבל ליתחתן וליתגרש זה תהליך מאוד לא נעים בהצלחה

אני לא יודעת איפה אתן חיות. מובן שרצוי להתחתן עם הבחור המושלם ומתוך אהבה. אני התחתנתי מתוך אהבה מטורפת לחברי ובגלל האבה הזו לא שמתי לב שהוא בחור עצל, שהוא לא חכם במיוחד, שהוא לא ממש בן זוג שיודע להעניק, הסקס איתו טכני לחלוטין, שיש לו אגו טריף אדיר וכל מה שהוא מחפש בחיים זה תשומת לב. הוא נראה מדהים וקל לחבב אותו, אבל בתור בעל זו נפילה אמיתית. היום אנחנו בהליכים. אני רק מקוה שבעתיד אראה קודם כל את האדם שאיתו אני רוצה לחיות באמת ורק אחר כך תגיע האבה. נשואין שבאים רק מתוך אהבה, בלי להתחשב באדם ובחברות שבאדם, דינם כישלון.