משבר....

לדורית שלום רב, אודה לץשובתך או כל כיוון , אני פשוט מדוכאת , מתוסכלת איני יודעת מה עוד חעשות אנו בני 50 בעלי אנו נשואים 32 שנה, עד לפני כשנתיים היה איך שהוא מתיחס אלי ולבקשותי, היום יוצא מ- 7.00 בבוקר ולא נכנס הביתה רק 12.00 בלילה ואפילו מאוחר 2.00 לפנות בוקר, כאשר אני שואלת אותו גם בנימה, אינו מגיב ולמחרת הוא זה שכועס , לא מדבר עושה חרם. וכמובן דווקא. אציין לפני כ 3 שנים עבר ניתוח מיניגיומה להסרת גדול בראש , הרופא המנתח לאחר בדיקות חוזרות אומר שהכל בסדר , אין אפילו סימן, חזר לעבוד במשרה מלאה , עבודה פיזית - נגר, בנוסף שהוא אדם מאוד מאוד אדיש , היום במיוחד אני מרגישה שפשוט לא אכפת לו, גם התחלתי לנהוג בו באדישות ולא להיתיחס, המצב נעשה גרוע יותראני מרגישה שהולך ומחמיר,הפסקתי גם להתקשר שהוא לא מגיע בשעה 10.00 לאחר שיחה הוא עוד מתעצבן שאני מתקשרת יש 4 ילדים תודה לאל , הצלחתי בהרבה זיעה שיגיעו היום לתואר, יש חוסר תקשורת מוחלטת, חוסר אמינות, מבלה הרבה בבליארד, הבית רק לישון ולאכול סופי שבוע וגם לא שבת בבוקר 9.00 כבר לא בבית אנא , מה עלי לעשות אני מיואשת, אני מרגישה היום שהילדים גדלו ועזבו את הקן, מדוכאת מיואשת החיים איכזבו אותי והצפיות בהם שאפתי, יש תחושה שהוא מקנא לי,אציין שאני אשה אפשר להגיד נאה, עובדת ,תמיד אמרו , ושיבחו אותי בפניו, אודה לכל תשובה כיוון וכל דבר שיעזור לי חלי