לא יודע אם אני אוהב את חברה שלי אחרי שנתיים.

היי, אז אני וחברה שלי כבר שנתיים ביחד, זאת המערכת יחסים הארוכה הראשונה שלי, הכרתי אותה במקרה דרך חבר משותף, בתקופה שהייתי פחות דתי ודי זרמתי עם זה(באתי מבית דתי אך באותה תקופה ירדתי ברמה הדתית שלי).
היא בחורה ממש טובה, אוהבת מפנקת משקיעה יש ביננו משיכה וסקס טוב.
היום כבר יותר התחזקתי מבחינה דתית, והאמת שהייתי רוצה בת זוג ברמה שלי פחות או יותר, למרות שאתה הפער לא כזה גדול, אבל בפנטזיה שלי דמיינתי את בת הזוג שלי אחרת מהבחינה הזו.
רוב הזמן טוב לנו ביחד, כמובן שיש ריבים לפעמים אבל בסוף אנחנו תמיד עוברים את זה.
העניין הוא, שאני לא יודע אם אני אוהב אותה באמת.
כשאני איתה אני לא חושב כמעט על זה, אבל בלעדיה אם אני שואל את עצמי אם הייתי מחזיר את הגלגל לאחור הייתי מכיר אותה, התשובה היא לא.
אבל כשאני חושב איך יהיה לי בלעדיה אני כן מרגיש עצב ופספוס.
אני פשוט אוהב את הלבד שלי, ויכול להיות שזה לא קשור אליה ספציפית אלא עם כל בת זוג שתיהיה?
בנוסף היא מתמודדת עם חרדות ופחדים, וכל התחביבים שאני אוהב היא לא עושה ומפחדת, ככה שאני מרגיש פספוס, שהייתי רוצה לצבור חוויות ולחיות את העולם ולעשות את הדברים האלה עם הבת זוג שלי.
אני גם מאד מחובר למשפחה ולהורים שלה שהם מבחינתי מודל לחיקוי למשפחה (אצלי לא היה טוב בכלל).
על הנייר, אנחנו טובים ביחד ומתאימים, חוץ מהרמה הדתית שהייתי רוצה, והתחומי עניין ותחביבים שהיא מפחדת לעשות, אז אני מפחד לסיים את הקשר הזה אחרי שנתיים בגלל זה.
וגם מה שאמרתי שאם הייתי יכול להחזיר את הזמן לאחור לא הייתי מכיר אותה, מאד מערער אותי.
בקיצור אני ממש מבולבל וזה מעיק, אשמח לעיצה.