סיטואציה מסובכת

מור היקרה,
ראשית סליחה על האחור בתגובה (אחרים עקפו אותך בסיבוב ולא שמתי לב)...
אכן את במצב מאוד מורכב. בעיקר מכיוון שמי שעובר את התהליך הוא מישהו אחר, לא את, ויוצא שאת מרגישה חסרת אונים וחלשה, ותלוייה במה שעבר עליו.
מן המשפט הנ"ל את כבר יכולה לנחש מה אני מציעה: בעיני זוגיות נעשית הרבה יותר טובה כאשר כל אחד מבני הזוג מרגיש שהוא יכול לעמוד על רגליו הוא מבחינה רגשית. את מתארת מצב בו את כמעט "מתחרפנת" כאשר אינך שומעת ממנו שהוא אוהב אותך. לא אגיד שזה לא קשה, אבל אולי, אם תבחני את עצמך, ותראי מה את אוהבת בעצמך, מה את אוהבת לעשות, ותתחילי למצוא עניין בדברים נוספים שימלאו אותך, בהדרגה תתחילי להרגיש פחות תלוייה בו. אם את אוהבת אותו עליך לתת לו לעבור את התהליך הזה בקצב שלו. ההיאחזות שלך בו רק מעכבת ומקשה עליו. אם הוא יסתכל עליך ויתחיל לראות אישה עצמאית, הממלאת את חייה בדברים שמעניינים אותה, זה יאפשר לו להכיר ולהעריך אותך בצורה אחרת, לא רק כמישהי שכל הזמן זקוקה לו וחלשה בלעדיו, בעצם תלוייה על צווארו ומעכבת אותו.
לפעמים, כאשר אחד מבני הזוג "שובר את הכלים" - כמו שבעלך עשה - עד כמה שזה מפחיד ומכאיב, זה יכול דווקא להוציא אתכם ממצב תקוע, ובעזרת הטיפול תוכלו לקבל תובנות וכלי תקשורת שקודם לא היו לכם, ואולי תמצאו עצמכם בזוגיות הרבה יותר טובה מאי פעם.
נכון שעצם העובדה שהוא עובר את התהליך הזה מעמידה בסיכון את יחסיכם, ולא בטוח שבסופו של דבר הוא יחזור לאהוב. אבל - הוא כבר שם, את לא יכולה למנוע זאת. יחד עם זאת, הדרך שהצעתי מבטיחה שני דברים - ההתחזקות שלך תביא אותו להכיר אותך מזווית חדשה ומעניינת עבורו, ואם לא תצא מכך אהבה, ותחליטו שאי אפשר להמשיך, את כבר תהיי במקום הרבה יותר טוב עבור עצמך מבחינת העצמאות שלך.
מה דעתך?

דורית שלום רב,

אני מודה לך על התשובה ואני באמת מסכימה עם כל מסקנותייך . מפריע לי שאני לא עושה דברים לעצמי ולבד וזה מפריע גם לו באותה מידה.
אני אכן מתכוונת ליישם זאת בשטח ולמלא את החיים שלי בדברים נוספים.
כמו כן רציתי להתייעץ לגבי החלטה שקיבלנו אתמול:
החלטנו שכל אחד מאיתנו למרות המחשבות והבילבול הפנימי יעשה את המקסימום כלפי השני ויישדר עסקים כרגיל, גם אם בפנים זה לא מרגיש כך באותה במידה.
המטרה היא לפתח אווירה שונה בין שנינו ושכיביכול כל אחד יתרצה, (ומי יודע אולי לבד הכל יקרה) :
אני אתן לו את שהוא זקוק לו - קבלת פנים קלילה, ללא דרישות מוגזמות, רגע עם עצמו .
ואני אקבל תשומת לב בלי שאתחנן אליה.
מה דעתך?
נ.ב. השבוע הוא נוסע בהמלצתי לחו"ל עם חבר כדי לנוח מהכל מסביב, האם עשיתי נכון? אני דווקא מאמינה שזה יתרום את חלקו.
בנתיים אחשוב איך למלא את היום שלי בדברים נוספים.
תודה רבה על עזרך.
יום נעים.

נראה לי שאתם בדרך הנכונה, לתת מרחב כאשר צריך. להיות קשובים לצרכים אחד של השני ולראות מה אתם יכולים לעשות כדי למלא אותם. לא חייבים למלא אותם, אבל חשוב לדעת מהם, להיות רגישים להם. להיות מסוגלים גם לבקש בקשות אחד מן השנייה.
חכי בסבלנות, זה יכול לקחת את הזמן.