מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בעיה עם משפחת הבעלדגנית12/07/2008
לי ולבעלי עדיין אין ילדים וכל פעם שיש מפגש משפחתי אצל הוריו אני עושה רגרסיה ולא רוצה ילדים... לבעלי יש אחים ולהם מספר ילדים קטנים (בגילאי שנה עד 5)(לי אין אחיינים). בכל המפגשים הם תמיד מביאים את הילדים (לכל מקום), תמיד יש רעש וצעקות, הם תמיד קופצים על הספות, מנגבים ידיים מלוכלכות על הקירות והריפוד, ומשתוללים. אחרי מפגש איתם אני זקוקה לזמן של שקט לבד כי אני פשוט נכנסת לסטרס מכל האנרגיות והצעקות. המשפחה של בעלי רוצה להפגש הרבה, תמיד עם הילדים. אני מעדיפה כמה שפחות. האם זה לגיטימי לתת לו להפגש איתם לבד, או שזה עלול ליצור קרע? פתאום אני מבינה למה אנשים בוחרים לגור רחוק מהמשפחה, למה אחים לא שומרים על קשר בין ילדיהם - זה פשוט סיוט. עם איך שהדברים נראים עכשיו - הייתי מעדיפה להתרחק רחוק רחוק רחוק. אפילו על חשבון התרחקות מהמשפחה שלי. זה מצחיק, פתאום אני מבינה את הנשים האלה, שטוענים כלפיהן שהן מרחיקות את הגבר מהמשפחה שלו. זה עצוב, אבל הייתי בהחלט מעדיפה להתרחק וזה לא בגלל ההורים שלו או האחים, אלא בגלל האחינים. אשמח לעצה. תודה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לבנות קירבה למשפחת הבעל
דורית כהן14/07/2008היי דגנית. ראשית, תודה על הכנות. סיפרת על תגובות שלא רבים הם האנשים שמודים בהן.
העניין הוא שברגע שיש לך ילדים משהו בדרך כלל משתנה והיכולת שלך להבין ולהזדהות עם ההורים הצעירים שבקושי משתלטיםעל ילדיהם - גוברת...מוכרחה לשתף אותך שיש לי אח שהיה לו אותו קושי עם הילדים שלי כאשר היו קטנים והוא לא ראה עצמו מביא ילדים לעולם, ואילו היום הוא לגמרי משוגע על שלושת ילדיו ולא יכול לדמיין את חייו בלעדיהם, וגם הם מלכלכים וכו'...לגבי התרחקות מן המשפחה של ההורים שלו - זה עניין של מינון. עדיף לקחת קצת מרחק אם את מרגישה כך, על מנת שלא יהיו יותר מדי חיכוחים בתחילת חייכם המשותפים. אבל אל תנסי להפריד בינו לבין הוריו ואחיו. ספרי לו שעובר עליך זמן קשה כאשר את שם, ותנסו להגיע למינון ששניכם יכולים לעמוד בו. זה מסוג הדברים שרצוי מאוד להתגמש בהם ולבלוע את ההכרח בשמירה על קשר טוב עם המשפחה. חפשי בהם את הדברים הטובים. עשי מאמץ כזה. בטוח יש בהם דברים טובים - נניח חום, איכפתיות, שמחת חיים, הומור, אהבה. נסי להקטין את הביקורת שלך, הרי הכל מגיע מן הפרשנויות שלך. עובדה שהם - האחים - רואים את עצמם באור אחר ואוהבים להיות בחיק המשפחה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אורח חייכם בריא?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

