קשר חולה

אני בת 29 נמצאת בקשר חמש שנים. זה הקשר הראשון שלי ( כן התחלתי מאוחר) ודי מהתחלה הוא קשה עד הרסני. יש לנו ילדה משותפת בת שנתיים וחצי מדהימה ומקסימה לאורך הקשר ( עוד לפני הילדה וגם אחרי ) נפרדנו הרבה פעמים בעיקר ביוזמתי והסיבה לא לגמרי ברורה לי, אני באופן אישי מאד מבולבלת ודעתי על עצמי ועליו משתנה כל הזמן אז קשה לי להיות ממוקדת אבל בכלליות יש שם משהו לא נורמטיבי הייתי אומרת, הגבלות, כל מיני טענות ומסקנות שאני לא מוצאת בהם הגיון ועם זאת אהבה שגם היא, מוזרה. אני מאשימה את עצמי כלהזמן ומנגד מאשימה אותו שהכל בגללו ובגלל הרקע הרגשי המאד עדין שלו. תמיד הייתי מתוסבכת בכל הגישה שלי לגברים והוא אוהב אותי אבל אני לא יכולה להיות מה שהוא רוצה וכנראה שגם הוא לא. הבעיה למעשה טמונה בענין שכל הזמן הגלגל חוזר על עצמו, פרידה , "החלטה" ושוב חזרה, אני מקנאה לו בטירוף מצד אחד ולא רוצה אותו מצד שני , רגועה ושלווה בלעדיו אבל שומרת לו אמונים כאילו מחפשת ורוצה את החיים הקשים ביחד. אני די אובדת עצות מרגישה חסרת כוחות להתמודד, כבר חצי שנה שהיינו יחד והייתי בהחלטה להיות יחד ( למרות שלא הייתי לגמרי שלמה ) ועכשיו שוב נפרדנו וזה כמו התמכרות