אני והחבר שלי

קטי היקרה,
הדברים עליהם את מספרת מאוד אופייניים לתקופה של אחרי ההתאהבות, כאשר מגלים את אופיו האמיתי של בן הזוג. הדברים שמפריעים לך ניתנים לפתרון בדרך כלל ע"י כך שתבקשי ממנו בקשות מפורשות, ברורות. לא בסגנון של דרישות או תלונות, אלא בצורה ישירה ונעימה. למשל, שתשמחי מאוד לפרחים...או לבקש ממנו בקשות בתחום המשחק המקדים. אל תחכי שהוא ינחש מה את רוצה. המון זוגות עושים את הטעות הזאת ומצפים שבן או בת הזוג ינחשו בצורה טלפאתית את מבוקשם. זה לא עובד כך. עליך לקחת אחריות על הצרכים שלך ולהביע אותם. אם אחרי שאת מביעה אותם את רואה שהוא לא נעשה יותר מתחשב - רק אז קבלי החלטות. בסך הכל תקופת ההתאהבות היתה קצרה ממה שציפית, ואז הסבלנות שיש לנו כלפי אדם שהוא בעצם די זר לנו - יורדת...
לגבי השיחות איתו - חשוב מאוד ללמוד לנהל שיחות נעימות עם בן הזוג שלנו. הרבה זוגות נכשלים בהיבט הזה, ולא מצליחים לנהל שיחה טובה. השיחות שלהם הופכות לסדרה של האשמות ותלונות הדדיות וזה מאוד לא נעים. יש אפשרות ללמוד לשוחח, לתקשר, לעבוד על ההשמעה ועל ההקשבה, כך שהשיחה תהיה נעימה ויעילה, וזאת ניתן לעשות למשל בייעוץ זוגי קצר.

היי דורית ערב טוב! זה נכון לגמרי מה שאת אומרת אבל ניסיתי ואמרתי כמה פעמים את מה שמפריע לי ובדרכים נעימות מאוד ולא צחקתי הייתי ישירה ואפילו מאוד בוטה אבל באלגנטיות, ואני מרגישה שאין עם מי לדבר.( .למרות........... שבמערכת יחסים הקודמת שהיתה לי במשך 17 שנה שהייתה מערכת אלימה מכל הבחינות)לא היה לי את מה שיש לי איתו עכשיו : הוא מעודד אותי מאוד,כל פעם שאני לא מרגישה טוב הוא נלחץ ודואג לי,הוא דחף אותי ללמוד ולהתחיל להעריך את עצמי יותר ממה שהערכתי שזה באמת דבר שחיזק את הקשר שלי איתו,אז או שאני בולעת את הצפרדע וממשיכה הלאה או שאני חותכת חד וחלק. אין, אין לי כוח להתמודד במשחקים הלאה או בהאשמות כי זה בטוח יגלוש למשהו בסופו של דבר לא נעים .הבן אדם חי אצל אמא שלו וכל דבר אבל................. כל דבר הוא מספר לה ולי אישית זה מאוד מפריע. מה הוא תינוק מגודל?.אני לא יודעת מה לעשות אבל החלטתי לדבר איתו ביום רביעי בערב ,לשבת בחוף הים ולומר את מה שיש לי על ליבי ולפני שאני מתחילה את השיחה אני יבקש ממנו שכל מה שנאמר כרגע ביני לבינו לא יעבור לצד שלישי ואני לא יאמר על אמא שלו כי היא בבת עיניו.ולדוגמא קצרה על אמא שלו:לפני כחודש בערך התקשרתי אליהם בשעות הערב אמא שלו ענתה לי וביקשתי ממנה שתאמר לו שיחזור אלי בדחיפות כי אני מאוד כועסת עליו כמובן שהוא חזר אלי אבל בבוקר מוקדם הוא התקשר אלי ואמר לי 2 דברים לי אליך למה לא דיברת איתי קודם?ולמה לא אמרת לאמא שלי ערב טוב וניתקת לה את הטלפון בפנים?אמרתי לו שזה לא היה ולא נברא וכמובן הוא האמין לאמא שלו והייתי צריכה ב7-00 בבוקר להתנצל על משהו שלא עשיתי והרגשתי הכי חרא בעולם כולו.השאלה שלי היא כזאת האם להמשיך בקשר הזה או לצאת ממנו כמה שיותר מהר?אודה לך על תשובתך בהקדם.

קטי, את נשמעת לי אישה סוערת, מלאת רגשות חזקים, יודעת להביע את עצמה, יודעת לאהוב ויודעת לכעוס. כל הדברים שאת מתארת ניתנים לפתרון, ככל ששני בני הזוג בוגרים יותר בגישה שלהם ובתקשורת שלהם. העניין הוא שבגלל שאת נפגעת בעבר מדברים שונים אצל בעלך לשעבר - יש אצלך רגישויות, "כפתורים" שאם הוא לוחץ עליהם - את נדלקת מעבר לפרופורציה הנדרשת, ואת גם נזהרת לא להיכנס לקשר עמוק יותר שמא תיפגעי שוב.
לגבי הקשר החזק עם אמא שלו, אני חושבת שאדם נשאב אל המקום בו הוא מרגיש הכי אהוב והכי בטוח. אני לא יכולה לבוא לאף אחד בטענות על כך. ככל שהוא ירגיש יותר בטוח ויותר אהוב בחברתך - כך יהיה לו טבעי להעדיף את חברתך ולהעביר אליך את הנאמנות שלו.
אני חושבת שלמרות המגרעות שתיארת אצלו, שווה להילחם על הקשר איתו, אבל בדרכי נועם, עם המון אהבה והבהרת כוונות וציפיות אחד כלפי השני. שימי לב, אני חושבת שיש אצלו רגישות גבוהה לטון הדיבור שלך, וקשה לו עם הכעסים שלך. נסי להרגיע אותו בעניין הזה - שאת כזאת, שכועסת חזק ונרגעת, שזה לא משפיע על האהבה כלפיו. מה דעתך?

היי דורית היקרה!. לגבי הקשר שלי:מאוד מאוד קשה לי שוב: שכל דבר הוא מספר לאמא שלו ואני ממש לא מקבלת את זה.אני אשה שיודעת לאהוב מכל הלב, לתת ,להעניק, ולהקשיב. ובשנה האחרונה גם התחלתי לדעת מה זה לקבל בחזרה ופשוט לדרוש מה שמגיע לי מה שבעבר לא ידעתי ולא חשבתי שאני צריכה לקבל.(ואני מתכוונת להכל לא רק זוגיות) אולי לא הסברתי את עצמי נכון: אבל רוב הכעסים שלי זה לא עליו אלא על דברים אחרים. אני כמובן משתפת אותו ברוב הדברים שקורים איתי וסביבי והוא מבין ומסביר לי לפעמים איך ומה לעשות.דבר חשוב מאוד בזוגיות התקשורת, האמונה ,אהבה ,היחס ,,הנתינה,ההקשבה, הפינוק ,והעידוד וכל המשתמע מכך,אבללללל זה לא מה שאני מרגישה בקשר הזה וחסר לי והרבה .אני לא אשה תובענית ולא אשה רעה אני יותר מדי טובה זו הבעיה שלי וגם הוא כל הזמן אומר לי שאני אשת חיל וכל גבר היה רוצה מה שיש אצלי בבית והיה חולם על זה.עוד משהו שמציק לי זה הילדים שלו:הוא עדיין לא סיפר להם שיש לו מישהי כדי שלא יהיה להם קשה וזה מאוד מציק והוא יודע,קרה לי מקרה אצל אמא שלו בבית :קבענו ללכת לאכול באתי אליהם ישבתי חצי שעה והיינו אמורים לצאת פתאום הבן שלו שבצבא התקשר ואמר לו שהוא בדרך אליו וכמובן הייתי צריכה ללכת כדי שהוא לא יראה אותי והרגשתי כאילו עבר עלי מכבש,למחרת הוא התקשר להתנצל אמרתי לו שזב בסדר (כי ממש הבנתי ממנו שזה לא בסדר שזה קרה )אבל עדיין הילדים לא יודעים על קיומי מה עושים?כמה רק אני צריכה להבין ולהתחשב?