התייעצות.

המבחן האמיתי שבו את יכולה להעמיד אותו זה לעשות ילד. עכשיו. לא מחר ולא בעוד חודש. עכשיו. החתונה היא לא מה שחשוב פה. החשוב זה להביא ילד. את לא צעירה כבר. אין לך זמן לבזבז. תשאלי אותו בנושא הזה ותראי מהי דעתו ומהי עמדתו. אם הוא נבהל רק מעצם העלאת הנושא - קחי את הרגליים שלך ותברחי ממנו כי הבן אדם לא מעוניין ומפחד להתחייב. אם הוא חיובי כלפי הנושא של ילדים - אז אולי יש סיכוי. ואגב - למה את לא מתחילה לעבוד על הנושא הזה? למה את מחכה? אל תיקחי גלולות.כי אם הוא באמת רוצה אותך אז מה זה משנה מה בא קודם ילד או חתונה. זו דעתי.

פשוט תעשי חישובים קרים ותחשבי רק על עצמך בעניין הזה. את אוטוטו בת 42. גם אם תיכנסי להיריון עכשיו את תהיי כבר בת 43. תפתחי ספרים רלוונטיים בנושא של היריון בגיל מאוחר, קצת אינטרנט ותביני שהגיל הזה כבר נחשב להיריון בסיכון גבוה. את מה את רוצה? להמשיך להתבייש ולהתחבט מה הבחור יחשוב, מה הוא יגיד, או שאת רוצה לקדם את העניינים שלך? יקירתי - הביציות שלך לא הולכות ונעשות צעירות יותר. אין לך זמן. אני חושבת שאחרי תקופה של 7 חודשים ביחד ואת בגיל מתקדם והוא כבר בן 46 (ריבונו של עולם הוא עוד מעט בן 50) - הגיע הזמן שתעשי לו את שיחת "יחסינו לאן" ותבהירי לו ללא כחל ושרק ובאופן שאינו משתמע לשני פנים שאת רוצה קשר איתו, את אוהבת אותו אבל מאוד רוצה להעביר הילוך. להעביר הילוך זה אומר לעשות ילד. פשוט תחשבי רק על עצמך ןעל העובדה שהזמן פה מתקתק. חוץ מזה - העובדה שהוא הגיע לגיל הזה ועדיין רווק בלי ילדים אולי גם אמורה להעיד על כך שהוא לא ממש רוצה משפחה וזוגיות. נכון - מצד אחד הוא אומר שכן אבל המעשים שלו מעידים אחרת. בתיה - אני אומרת לך את הדברים הללו. הם אולי קשים אבל אני מכירה מקרוב סיפור דומה של מישהי שחיכתה וחיכתה והתביישה להעלות את הנושא וכדומה - ועכשיו היא בת קרוב לחמישים ולא יכולה להביא ילדים. שחס וחלילה אף אחד לא תדע מצב כזה. תתעוררי לפני שיהיה חלילה מאוחר. הוא לא רוצה? לא צריך. תמשיכי הלאה.בהצלחה!!!!

היי, ראשית תודה על תגובתך. רציתי לספר לך שביום חמישי האחרון הייתי אצלו והעליתי בשנית את כל הסוגייה הזו בינינו, אין לי מושג איך לצאת ממנו, לא מקבלת תשובות חד משמעיות אלא רק תשובה אחת אני מאד רציני. תשובה זו לא נותנת לי שום דבר ולא מקדמת אותי לשום מקום. מעבר לכך לא נעים לי לספר זאת כאן, שאלתי אותו למה בעת קיום יחסים הוא גומר בצורה כזו היסטרית בחוץ, תשובתו הייתה מה את רוצה שאני אכניס אותך להריון? אמרתי לו מה נראה לך שבגילי אני יעשה אפצ'י ואני אהיה בהריון? שאלתי אותו אם רואה את עצמו מתחתן איתי והוא התפרץ ואמר לי נו באמת מה השאלות האלה? למה את לא נותנת לדברים להתפתח לבד ולזרום? כמו כן אמר לי את לא מבינה ככל שתשאלי יותר זה גורם לתגובה שלילית אצלי, כך לא תשיגי כלום. האמיני לי שני שאני מנסה להוציא ממנו תשובות ברורות אך לדאבוני אין לי סיכוי, מלבד התשובה אני רציני שלא נותנת לי מאומה, אני מרגישה שהוא כן אוהב אותי ואפילו אומר שאני הדבר הכי טוב שקרה לו בחיים אז היכן הבעייה? הסברתי לו שהגיל שלי כבר מהווה בעייה, המצחיק הוא שהוא תמיד אומר שהוא רוצה חמישה ילדים, איך בדיוק עם בחורה בת כמעט 42 ? לסיכום שני אני ממש לא יודעת מה לעשות, אני גם כן מאד אוהבת אותו וטוב לי איתו וטוב לנו יחד אך מצד שני מרגישה חוסר הגינות מצידו שהוא כאילו משחק עם הזמן היקר שאין לי. מה דעתך ?

בתיה היקרה - צר היה לי לקרוא את מה שכתבת, שהרי התגובות שלו רק מחזקות את מה שכבר כתבתי לך. מה הוא רוצה? להעביר לך עוד כמה שנים? כדי שפתאום תמצאי את עצמך בת 45 ועדיין באותו מצב? אני אגיד לך מה אני הייתי עושה. קודם כל טוב שהעלית בפניו את העניין הזה שלא יחשוב שאת איזו פוסטמה שלא מודעת למצב. שנית - הייתי מציבה לו אולטימטום. או שאנחנו מתקדמים לאן שהוא או שאני אגיד לך להתראות, היה נעים מאוד. מה זה התשובות הללו שהוא נותן לך? מה פתאום הוא לא מבין למה בחורה בגילך שואלת איפה היא עומדת.זה לגיטימי מאוד שתשאלי את השאלות ותרצי לדעת מה קורה ומה הולך לקרות. זה שהוא מצהיר שהוא אוהב אותך - זה הכל טוב ויפה אבל אל תהיי תמימה. אולי נח לו? יש לו סקס, יש לו מישהי שאוהבת אותו ורוצה אותו. מה רע? והוא מאידך לא צריך להתחייב והודף אותך בכל פעם שהשיחות מקבלות מימד רציני. לא נח לו כשאת מעלה את הנושא הזה. הוא רוצה להמשיך בשיגרה הבלתי מחייבת. יקירתי - לדעתי - הבחור לא רציני. זה שהוא כמעט בן 50 אומר הכל. בחור בגיל הזה צריך לרצות ולהתחנן אלייך לעשות ילד. בגיל שלו כבר יש אבות שחוגגים בר מצווה לילדים שלהם. כנראה שדי נח לו במצב הזה. הצהרות לחוד - ועשייה לחוד. אם הוא אוהב אותך למה הוא לא רוצה להתקדם? ומה הפחד הזה לגמור בחוץ? מה קרה? את חושבת שבגיל הזה ישר נכנסים להיריון? קחי עצמך בידיים. תהיי מנייקית במרכאות או שלא במרכאות - ותחשבי רק על עצמך. רוצה לעבור שלב מתקדם? בבקשה. לא רוצה? היה נעים מאוד. קחי תרגליים ותלכי. והעובדה שאתם מתראים רק בסופי שבוע לא מוסיפה לעניין בכלל. זה לא קשר מספק. תתחילי ללחוץ, לשאול, לדרוש תשובות. את לא בת 25 שיכולה לעבור עוד כמה מערכות יחסים. זו דעתי. אני מאחלת לך בהצלחה וב"ה תהיי בהיריון כי זה יותר חשוב מאיזה גבר אינפנטיל שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו. תעדכני!!!

בוקר טוב, ראשית רב תודות על תשובתך, אבל..... תנסי להבין גם אותי ואני בטוחה שאת יורדת לסוף דעתי, לא מרגישה בנוח כל פעם לשאול ולנסות לקבל תשובות, האמיני לי אנחנו אומנם לא מכירות, אך לא חסר לי מאומה כבחורה ממש לא, לצערי "החסרון" הוא רק הגיל שלי שלצערי הגעתי אליו, לא רוצה לתת לו הרגשה שאני בחורה אומללה שכל הזמן שואלת שאלות, כאילו איזו מסכנה שמחכה לישועה, אני ממש לא מסכנה ובטח לא נחותה ממנו בדבר, לא נעים לי לומר זאת גם נראית הרבה הרבה יותר טוב ממנו, אבל זה ממש לא משנה כי אני באמת אוהבת אותו מאד. כפי שכבר רשמתי לך משגע אותי העניין של הגמירה בחוץ ואמרתי לו מה אתה כל כך בלחץ? מה נראה לך שאני יעשה אפצ'י ואכנס להריון ? ממש לא. המצחיק הוא שהוא כל הזמן אומר לי שהוא רוצה חמישה ילדים ואני שותקת ואומרת לעצמי איך בדיוק עם אישה אשה שצועדת לכיון 42 ובלי שום קשר אליי, מה אתה עושה בדיוק לצורך העניין על מנת להפוך להיות אבא? כפי שכבר כתבתי לך , על הכל אני יכולה לדבר איתו, ברגע שאני נכנסת לשיחות קצת יותר מעמיקות אודות הקשר בינינו, אני מרגישה שהוא לא אוהב לדבר על זה, מרגיש שלא בנוח, למרות שהסברתי לו מספר פעמים לא מבוטל שאני ממש לא מחפשת גבר על מנת לבלות איתו ולצאת איתו למרות שזה גם דבר חשוב וכיף לי אך אני רוצה להיות אם ורעיה, זה הכי חשוב לי ואז הוא אומר לי כן בוודאי אני יודע וזה ברור לי. נשאלת השאלה באם הוא רואה שאני בחורה טובה והוא מודע לזה ואפילו אומר שהיה לו הרבה מזל שהכיר אותי, למה הוא לא חושש שאני אתייאש, ישבר ואאלץ לנטוש, הרי אם הוא מודע לכל המעלות שלי הוא צריך לעשות הכל על מנת לשמר את הקשר ולהתקדם הלאה. אשמח לשמוע ממך.

מה זאת אומרת "מרגישה לא בנח לשאול אותו שאלות", "לא רוצה להיראות נואשת"???? להיפך - אם תשתקי, לא תעלי את הנושא הזה בפניו - הוא יחשוב: "איזה כיף, היא לא מציקה לי, וואלה מתאים לי להמשיך ככה". לרצות לדעת איפה מערכת היחסים הזו עומדת או לאן היא מובילה - זה לגיטימי לחלוטין ואל תרגישי שלא בנח לעשות כך. את טוענת שאת נראית יותר טוב ממנו ולא חסר לך כלום - אבל תכל'ס בתיה - מי שולט בקשר הזה? הוא ורק הוא. בינתיים את עושה מה שנח לו. תרשי לי לנחש: את כל הזמן נוסעת לדרום אליו נכון? תעני לי בכנות: יש מצב שהבן אדם הוא קמצן? נכון שהוא לא משקיע בך הרבה? לא קונה לך? תהיי אמיתית ותגידי לי. אם תמשיכי "להרגיש שלא בנח" או "לא רוצה להיראות נואשת" בעוד כמה שנים חלילה תתעוררי ואת לא תסלחי לעצמך. את תגידי לעצמך: למה לא דיברתי? למה לא עמדתי על שלי? תפסיקי להיות חסרת ביטחון מולו - מה הוא יגיד מה הוא יחשוב. תתחילי להזיז עניינים. זו דעתי. אני מקווה שזה לא בוטה מידי עבורך אבל כואב לי שבחורה בגיל 41 עדיין מהססת לעמוד על שלה ולא אסרטיבית מספיק מול הגבר שבחייה. הוא לא נותן לך תשובות מספקות? זה צריך להדליק לך נורה אדומה. אחותי - מתי הוא כן יחליט שהוא רוצה לבצע מהלך? מתי? עוד חמש שנים? כשהוא יהיה כבר סבא ואת תצטרכי חלילה לעבור טיפולים? למה? למה להגיחע למצב כזה חלילה? בבקשה - תעמדי על שלך. אל תחששי אפילו לחתוך את הקשר. יש פה אלמנט של זמן - שהוא חשוב והוא הולך ומתבזבז. אשמח לשמוע את דעתך.

שני בוקר טוב, רב תודות על התייחסותך הרצינית לדבריי. כעת לגופו של עניין, קודם כל החשוב מכל וזאת האמת הוא ממש ממש לא קמצן, מאז שאני מכירה אותו הוא ממש לא נותן לי להכניס יד לכיס, הוא בסדר גמור מהבחינה הזאת, אך בגלל שאני לא מרגישה בנוח בקטע הזה, אני קונה לו מידי פעם איזה בגד כמתנה ולעיתים רחוקות ממש רחוקות הוא נותן לי לשלם על סרט לא מעבר לזה. לגבי נסיעות אליו, נכון אני נוסעת אליו מכיון שהוא גר בדירה משלו, אני אומנם בעלת דירה אך לא מתגוררת בה בשלב זה, אז ברור לי שאני אמורה לנסוע אליו אם אנחנו רוצים להיות יחד. מעבר לכך אני חייבת לספר לך משהו שקרא אתמול בערב כאשר שוחחנו טלפונית, הוא סיפר לי שהיום הוא לוקח יום חופש כדי לעשות כמה סידורים בדירה של אביו אשר נפטר, על מנת שיוכל להשכיר אותה, אז אמרתי לו על מנת לראות איך הוא יגיב, או איזה יופי אז אם אתה ביום חופש אפשר להפגש בשעות הערב, תשובתו הייתה מה פתאם יש לי את ההרצאה שלי בבית כנסת, הוא הולך כל יום שלישי להרצאה בבית כנסת שכונתי במקום מגוריו. בעקבות זה אמרתי לו נכון אתה צודק בעצם מספיק להפגש בסוף שבוע למה צריך גם באמצע השבוע. משפט זה הקפיץ אותו וכך הוא ענה לי שוב את מתחילה איתי, מה הלחץ ? אני יודע שזה לא הכי בסדר שאנחנו נפגשים רק בסוף שבוע אבל זה המצב כרגע, למה את חופרת שוב ? למה את לא יותר קלילה ? עניתי לו זה לא עניין של קלילות אין שום קשר, אני קלילה כאשר צריך ורצינית כאשר צריך. הסברתי לו שכל מה שאני אומרת לו מגיע ממקום חיובי, הסברתי לו שהוא עבורי לא נער שעשועים אלא הרבה מעבר לזה והוא אמר לי כן אני יודע. שני מדהים אותי וגם סיפרתי לאמא שלי, על כל נושא שבעולם אני יכולה לדבר איתו, ברגע שאני מנסה קצת אבל ממש קצת ובנימה חיובית להסיט את הנושא לכיון קצת יותר רציני, לדברים אשר בינו לבינה הוא נלחץ, מעביר נושא ואומר לי שאני בלחץ. לא מבינה אותו, הוא רואה ומבין שאני בחורה טובה ורצינית, אז למה לנהוג כלפיי בצורה לא הוגנת שכזו ? מה הוא רוצה ממני ? כבר לא יודעת איך לגשת אליו, האם באמת הוא לא מבין את קו המחשבה שלי והרצונות שלי לגבי הקשר איתו ? לא נראה לי ממש לא. ממתינה לך.

פשוט נח לו לא להתעמת עם הדברים ולא להתמודד עם הנושא הזה. ברגע שאת מעלה את הנושא הוא נלחץ. למה את חושבת שהוא הגיע לגיל הזה והוא עדיין רווק/בלי ילדים? זה לא קשור אלייך. אין שום דבר רע בך או במעשים שלך. זה פשוט הוא. יכולה הייתה להיות כל אחת אחרת. אפילו אמא תרזה - הבחורה הכי טובה בעולם והכי מושלמת בעולם. הוא פשוט כזה. הוא לא רוצה לעשות מהלך בנושא של ילדים/זוגיות. ברגע זה - זו את איתו. אם תעזבי אותו והוא ימצא מישהי אחרת - זה יהיה אותו דפוס תאמיני לי. גם אני הכרתי אחד כזה. הם פשוט לא רוצים. זה מאיים עליהם, זה מפחיד אותם. לדעתי בתיה? תתחילי להיות קרירה, תתרחקי מעט ואז תראי את התגובה שלו. אתה רוצה אותי? יפה. אתה יודע מה אני רוצה. אתה לא רוצה? שלום ולא להתראות. אמרתי לך - הזמן פה משחק תפקיד וממש חבל לבזבז את הזמן. זה מסוג הגברים שגם אם תהיי איתו - נניח עוד שנתיים על אותו פורמט (חברים בלבד) - גם עוד שנתיים הוא יתן לך את אותן תשובות. שום דבר לא ישתנה. גבר שבאמת רוצה - עושה מעשים ולא רק מדבר. להביא ילד לעולם עם אישה שהוא אוהב (כך הוא לפחות מצהיר) זה דבר חיובי, פנטסטי. אין דבר יותר יפה מזה. למה הוא מחכה? למשיח? המשיח לא יגיע. גם אם בשיעורי תורה בבית הכנסת ככה אומרים לו. אדם צריך לקדם את ענייניו. חשבתי שהוא קמצן כי בדרך כלל זה הולך ביחד - מתקמצניםעל הבחורה, עושים חישובים של להביא ילד זה עניין יקר וכולי. אבל אם הוא לא קמצן - מה טוב. אבל נראה לי שלמרות גילו הכרונולוגי הוא לא בוגר. ואולי הוא לא ממש רוצה אותך? כי רק נח לו בקשר הזה. מתארים רק בסבוף שבוע. זה נראה לך רציני? מה את חושבת?

היי, האמת שיש צדק בדבריך, המצחיק הוא שכאשר אני מנסה לשאול משהו הוא ישר מטיח בי שאני בלחץ ואני חופרת, למרות שהאמיני לי שני אני עושה זאת בשיא העדינות, מהלכת על קרעי ביצים כאשר אני מנסה לשאול משהו, הוא זה שנלחץ והוא אומר לי מה את בלחץ? מה את חופרת שוב ? וממש לא , כפי שאת מציינת זכותי לדעת מה קורה איתי, גם אם היה יוצא עם מישהי בת 25 היא הייתה רוצה לדעת מה קורה, על אחת כמה וכמה אני. דרך אגב הוא גם סיפר לי שהיו לו שתי מערכות יחסים בעבר של חמש שנים עם כל אחת, שאלתי לגבי אחת מהן מדוע לא נישאו אז תשובתו הייתה שהוא ביקש ממנה להמתין מכיון שהוא היה בתקופת לימודים והיא לא הסכימה, בהחלט מבינה אותה, אפשר להתחתן גם כאשר לומדים, אין שום קשר בין שני הדברים. לגבי הסוגייה אם הוא רוצה אותי או לא, תמיד הוא אומר שאני הדבר הכי טוב שקרה לו בחיים ואין לו מושג מאיפה נפלתי עליו, אז אם זה כך מדוע אתה מגלה חוסר הגינות כלפיי? בכל הקשור לעתיד הקשר ? מעבר לכך רציתי לספר לך שבסוף החודש אנו אמורים לטוס לרודוס, לא נראה לי הוגן אחרי שהוא שילם הכל להגיד לו שאני לא רוצה לנסוע, מה דעתך ? האם להמתין עד אחרי שחוזרים ? דבר נוסף שני, אין לך מושג מה עברתי בחיים בכל הקשור להכרויות, מפח נפש גדול, תסכול והמון אכזבות לכן אני מנסה בכל כוחי להבין אותו, למרות שאני יודעת שאני שורפת זמן יקר שאין לי וגם מרגישה שאני מרמה את עצמי ודי כועסת על עצמי, כי אני רואה את האמת והיא די צורמת. מה דעתך ? נ.ב המוזר הוא שהוא אדם מאד איכותי, עובד בתפקיד ניהולי בכיר, ההתנהלות האישית שלו מאד בוגרת בכל הקשור לחיים שלו, כלומר מבחינה כלכלית, עצמאות.

סגל יקירה, האם פעם אחת לפחות מאז היכרותכם ניהלתם שיחת נפש אמיתית? נוצר פה הרושם שהוא נהנה מחברתך וכן רציני לגבייך, מלבד הסיבה הלא ברורה לפגישותיכם בסופי שבוע בלבד. ובריחה משיחה ישירה. יתכן שחווה בבית הוריו טראומה זוגית שמונעת ממנו לפתח זוגיות מחייבת לטווח ארוך. וזה לא קשור לרצינותו ולקריירה שלו. יתכן וזה משהו עמוק וריגשי שרצוי לברר ולטפל בהקדם. הנושא מאוד מורכב. מצד אחד.. הלחץ שלך להינשא וללדת - אמיתי בגלל שעון הזמן המתקתק, אבל הלחץ, למרות הגיל, עשוי להרתיע. כי סביר שבאמת רוצה להכירך יותר ומתלבט לגבייך. מצד שני- אם לא באמת רציני לגבי נישואים וילדים איתך, ומושך את הזמן ... אין זה הוגן מצידו כלפיך. יחד עם זאת, גם לא יהיה הוגן מצידך לעשות מאמץ להכנס להריון ממנו ללא ידיעתו. כדאי שתתעקשי ולא כאולטימטום, אלא בנועם- לוותר על קשר שיטחי. אתם חייבים לנהל שיחה נקייה וכנה מלב אל לב, אפילו ואולי דווקא ברודוס היפה. פיתחו את כל הקלפים ללא לחץ ותחושה של הליכה על קליפות ביצים. תהיו ישירים, ישרים וכנים - כמו ספר פתוח. קחי סיכון, אם את מאמינה באהבה. כדי לדעת את התשובות על בוריין לתהיות שלך - עליו לחשוף את פחדיו בפניך. לא רק סקס ובילויים עם שאלות מטרידות ברקע שבהן אסור לגעת או לדבר בזהירות, אלא אתם חייבים לעצמכם גם שיחות עומק, מהן הצלחתם לחמוק עד כה. כי גם אם הקשר כן יגיע לנישואים וילדים, האם הוא ימשך גם שם באופן שיטחי, זהירות, רמיזות ודחיות?

שלום רב,
ראשית כל האמיני לי שאני מנסה בכל כוחי בצורה הכי נעימה ונינוחה לנהל איתו שיחות נפש, אך ללא הועיל, כל פעם שאני מנסה לנהל שיחה קצת יותר מעמיקה ורצינית לגבי מהות הקשר בינינו, הוא מתחמק, מעביר נושא וממש לא רוצה לנהל שיחה, הדבר היחידי שהוא אומר לי שהוא רציני, אך תסכימי איתי שזו ממש לא תשובה רצינית.
לגביו הוא בן להורים גרושים וגם אחותו גרושה עם ילדים, פעם העליתי בפניו את הנושא ושאלתי אותו באם הוא חושש מקשר מחייב בגלל הוריו ואחותו, תשובתו הייתה לא מה פתאם, אין שום קשר.
כמו כן אני לא עושה שום מאמץ להכנס להריון ללא ידיעתו, לא מאמינה בזה וחושבת שזה לא הוגן ואין לי גם סיכוי לעשות זאת מכיון שהוא תמיד גומר בחוץ.
מאד מאמינה בשיחות נפש, כנות, פתיחות מכיון שכפי שאת כותבת קשר לא יכול להיות רק סקס, בילויים ושיחות בוקר וערב בטלפון כל השבוע עד שנפגשים בימי חמישי וגם השיחות טלפון הן מאד שטחיות, כי לא חושבת שניתן לפתח בטלפון שיחה מעמיקה.
הוא בהחלט נותן לי הרגשה שאני לא יכולה ואסור לי לדבר על נושאים מסויימים והם כמובן לקשר שלנו, על הכל אני יכולה לדבר איתו רק לא על זה, נשאלת השאלה מדוע ולמה ?
לא יודעת איך לגשת אליו עם כל הרצון הטוב, תמיד כאשר אני מנסה בשיא העדינות לפתח את נושא הקשר בינינו הוא דוחה אותי וסותם לי את הפה עם התשובה אני רציני ולא נותן לי אפשרות להמשיך בשיחה, זה ממש לא הוגן מצידו.
האמיני לי שאני מאד רוצה לנהל איתו שיחה פתוחה על מנת שנבין אחד את השני ולנסות אולי להבין אותו יותר ממה שהוא מאפשר לי אבל אין לי סיכוי, לא יודעת כבר מה לעשות ואיך לגשת אליו.
אשמח לקבל את דעתך בעניין.

בתיה יקרה, דומה שמשבר הנישואים ופרידת הוריו השפיעו עליו בעוצמה כזו, שהוא תמיד יתחמק ולא יודה בכך אפילו בפני עצמו. מצב ריגשי מסובך הטביע בו עמוק מאוד חשש, חוסר אמון ופחדים אמיתיים ממחוייבות שכזו וזה חזק ממנו ומאוד לא פשוט. ככל הנראה רוצה, אך צלקות מהעבר ופחד חוסמים אותו ואינו יודע כיצד להתמודד לבדו ופשוט בוחר בדחייה, בשליטה/בריחה. אילו הוא היה הפונה לפורום, היינו מייעצים לו לגשת ליעוץ זוגי. אולי כטריגר לשיחה פתוחה מצידו - תראי לו את ההתכתבויות שלך פה? השאלה עד כמה את רוצה אותו/או להכנס לתוך עולמו.

שלום רב, תודה על התייחסותך, אך לא נראה לי שאני יכולה להציע לו יעוץ זוגי, מה בכל זאת אני יכולה לעשות על מנת לקבל תשובות. זה ממש לא הוגן כלפיי כל הנושא הזה, אני לא ילדה קטנה וכפי שגם את רשמת לי יש את העניין של הזמן שלא עובד לטובתי עם כל הרצון הטוב להבין אותו ולבוא לקראתו, כמו כן לא רוצה לגרום לו לרתיעה ממני, אך כמה מתחשבת אני יכולה להיות כאשר הוא מתנהג כאילו אנחנו בשנות העשרים לחיינו. אשמח לקבל הצעה ממך איך אני אמורה לנהוג כלפיו.

שלום בתיה קראתי את כל מה מה שכתבת וענו לך מהתחלה ועד הסוף, ואני חושב שאת נמצאת בקונפליקט מצד אחד את מאוד רוצה אותו ולא יכולה לוותר עליו גם עכשיו כשהוא לא נותן לך תשובות ברורות, ומצד שני את רוצה ילדים ונישואין ,מה שנראה לי שזה לא הולך ביחד וכל מה שיגידו לך לא יגרום לך לקבל החלטה כי מה שלא תעשי את צריכה לוותר על משהו ונראה לי שקשה לך לוותר עליו מצד אחד ועל ילד מצד שני ,מה שאת צריכה לעשות הוא כך: אם את רוצה ללכת על בטוח ולא להפסיד כלום תנסי להכיר גבר נוסף שהתנאי לקשר הוא להביא ילד ובנתיים תמשיכי איתו את הקשר על אש קטנה (שגם ככה את פוגשת אותו אחת לשבוע מה שנותן לך מרחב להיכרות נוספת ) ,אם מצאת מישהו רציני הרווחת תחתכי איתו ותתחתני עם ההוא , ואם לא מצאת בינתיים לא הפסדת אותו , ואם את רוצה לעשות את זה יותר מסודר פשוט תגידי לו שאת מחפשת גבר רציני שירצה להביא איתך ילד כי זה מאוד חשוב לך עכשיו ומיד ותסבירי לו שהקשר ביניכם ימשך עד או שהוא ירצה להביא ילד או שיבוא גבר אחר . נ.ב אין ולא יהיה פתרון אחר .

אכן, בתיה, הקונפליקט קשה. את בלחץ, אך אתם לא מכירים מאוד מאוד טוב. כי סופי שבוע במהלך שבעה חודשים – זה לא מספיק להיכרות מעמיקה לצורך נישואים. ולכן הרתיעה שלו מהלחץ המסיבי שלך - מובנת. אם תלחצי עליו כשאינו מוכן ובשל לחיות איתך, זה מבטיח נישואים לא טובים גם אם יקרו. וזה שלא התחתן עד כה, מצביע ככל הנראה על נטיות ליבו. אם את כל כך לחוצה – אולי תנתקי את הקשר. הוא הרי כן נותן לך תשובה. זה לא נכון שאינו נותן לך תשובה לגבי נישואים, רק טוען שכרגע לא מתאים לו, כי ההיכרות לא מספיקה לו. עצתי שתעברו לגור ביחד, כי קשר אינטנסיבי יבהיר לכם לטוב או לרע אם יש התאמה. השיקול צריך להיות רק שלך אם לקחת סיכון ולהמתין, או לוותר ולנטוש... ואם חשוב לך רק הילד ופחות עם מי את מתחתנת, תוכלי לחיות כאם חד הורית, לפחות בשלב זה.

שלום רב, אני חושבת שאת טועה, תשובות אני ממש לא מקבלת ממנו, רק תשובה אחת שהוא רציני, תשובה די לא ברורה. לגבי מגורים משותפים, ראשית יש כאן בעייה, זה אומר שאני אמורה לעזוב מקום עבודה מסודר ולהתחיל את חיי בדרום, אין לי בעייה לעשות זאת, אך תסכימי איתי כי לעשות צעדים כאלה מבלי לדעת מה יקרה, זה לא רציני בגיל שלי, ומה אחר כך לחזור שוב אחרי שנה למרכז ולחפש מקום עבודה, יש לי גם אחריות כלכלית בחיים, אני לא ילדה בת 20. הציפיות שלי ממנו הם ראשית להגדיר יעדים מה הוא רוצה ממני, להעביר הילוך זה אומר להפגש יותר, לעבור לגור ביחד רק כאשר אני יבין מה בדיוק הוא רוצה אז אני מוכנה לעשות ויתורים גדולים למען עתיד הקשר. הבעיה היא שהוא לא נותן שום כיון, משגע אותי הקטע הזה שהוא משלים עם התנהלות כזו של קשר כאשר הוא יודע בבירור מה אני רוצה, הוא בן 46 ואני בת 41 צועדת לכיון 42. האמיני לי שאני לא מחזיקה אותו בכוח, רק שיתן תשובה ברורה לכאן או לכאן ואני אחליט מה אני עושה הלאה. יום נפלא. בתיה

משה שלום, קיבלתי את דבריך וקראתי אותם בעיון רב. יש צדק בדבריך שאני מאד רוצה אותו מכיון שעברתי את שבעת מדורי גיהנום בכל הקשר לסוגיית הכרויות ומציאת בן זוג ואין ספק שהוא משהו שונה מכל מה שהכרתי עד היום, אך מצד שני לא רואה את עצמי מוותרת על הורות לפחות שיהיה לי ילד אחד משלי ואני חושבת שזה מאד לגיטימי שאני ארצה זאת. הבעיה היא שעם כל הרצון הטוב אני ממש לא מצליחה להבין אותו, לא מבינה כיצד הוא משלים עם מצב של פגישות רק בסופי שבוע ובמשך השבוע אני מרגישה שיש לי חבר טלפוני, הרי הוא לא ילד, הוא גבר רווק בן 46, אם כל כך טוב לו איתי והוא אומר שאני הדבר הטוב ביותר שקרה לו בחיים, מדוע לא מציע להעביר הילוך, להתקדם, איך אפשר לבנות ולייצב זוגיות ומערכת יחסים במתכונת שכזו? איך זה לא מפריע לו ? מתי הוא רוצה להעביר הילוך אם בכלל ? אם הוא לא רוצה את אותם הדברים שאני רוצה, האמן לי שאני מכבדת את זה, כל אחד מנתב את חייו לפי ראות עיניו, אבל מצפה להגינות והתחשבות בגילי, הרי הוא לא טיפש הוא יודע בדיוק מה אני רוצה, אז אם לא מתאים לו לפחות שיגיד לי ואני אלך לדרכי, אבל לא יתכן שיחזיק אותי מבלי לתת לי תשובות ברורות, מכיון שגם לא ניתן לנהל איתו שיחה יותר מעמיקה אודות סוגייה זו, הוא מתחמק ובורח ויש לו תשובה אחת לתת לי אני רציני, תשובה בהחלט לא מספקת ואפילו די מצחיקה בלשון המעטה. לסיכום משה מקווה שהצלחת להבין את מצבי, האמן לי שאילו הייתי יכולה לדבר איתו ולהבין את מה שעובר לו בראש , הייתי בהחלט מגיעה להחלטות הנוגעות לעתידי הזוגי כאם וכאישה נשואה. אשמח לשמוע את דעתך.

תגידי את כל הדברים הללו לבן זוגך. כן. פשוט ולעניין. משה רק רשם לך את דעתו - שאגב אני מסכימה איתו. את צריכה לקחת את המושכות לידייך חמודה ולהפסיק לתת לבן זוגך להכתיב את פני הדברים. את צריכה להחליט בתור אישה בשלה ובוגרת: האם התשובות שניתנות לי הן מספקות או שאני רוצה מעבר לכך ומגיע לי מעבר לכך ואני חותכת. זה הכל. את עכשיו תחליטי מה את עושה. ובינתיים הזמן שאין לך עובר ועובר. כבר אמרתי לך - זמן זה משאב שהולך ונגמר.

הבחור לא יתחתן איתך עד שיכיר אותך ובוודאות ירצה בך כאישתו לעתיד, כי יש לו הסטוריה משפחתית קשה בנושא זוגיות לכן בחייו לא יכנס לקשר חפיף. אם את רוצה פעולה. את היא זו שצריכה לפעול בלא דיחוי. להציב יעד. כלומר לעבור לגור איתו אם יסכים כמובן, לתקופה של 3 חודשים לפחות. אם תראי שטוב לכם יחד ולמרות הקשיים היומיומיים של נסיעות ארוכות עמדתם כזוג על הרגליים- הזמן נכון לחתונה. אם תגלו שזה לא זה - תיפרדו יפה לשלום. ואם בכל מקרה הוא לא רוצה לעשות מאמץ שכזה ולהמשיך להפגש רק בסופי שבוע, זה לא רציני. תאמרי לו שאת לא מחכה יותר, ועליו לבחור בינך (לבחון מגורים יחד) לבין פרידה ממך עכשיו. את כל הזמן נוגעת לא נוגעת . תהיי אסרטיבית, בתיה. נתנו לך עצות בשפע . תהיי קשובה.

שני שבוע טוב, מה שלומך ? מקווה שהכל טוב. רציתי לספר לך שיצא לי לשוחח איתו טלפונית היום בערב, אומנם לא ממש בהרחבה, אך הייתי אומרת שהצלחתי לומר את מה שהיה על ליבי, כמובן מלווה בבכי מצידי, כנראה שזו הייתה גם התפרצות והתרגשות. קודם כל, לא נפגשנו מיום שלישי האחרון וגם זה אחרי שאני נסעתי לאשדוד לפגוש אותו מכיון שהוא היה שם בסידורים, אם לא הייתי נוסעת לשם אחרי העבודה גם לא היינו מתראים, ביום חמישי לא נפגשנו, אתמול היו לו סידורים כל היום, שבת הוא לא נוסע, רצה לבוא היום בערב ומרוב שהייתי עצבנית אמרתי לו אין צורך שתבוא, אנחנו נתראה בשבוע הבא ותשובתו הייתה את צודקת לא יקרה כלום ואני גם צם עדיף שאני אסע ישירות לבאר שבע הביתה, האמת חשבתי שהוא יתחרט ובכל זאת יגיד לי שהוא בא רק שנוכל לשבת חצי שעה ביחד כדי לראות אחד את השני, אבל ממש לא, גם שאלתי אותו בשיחה אם לא מפריע לו שאנו לא נתראה עד שבוע הבא? אז הוא אמר מה פתאם ? מה זה סוף העולם. ועכשיו לעיקר, אמרתי לו שאנחנו צריכים לנהל שיחה אודות הקשר שלנו, אמרתי לו שכמו שזה מתנהל כעת זה לא לעניין, אני מרגישה שיש לי חבר טלפוני, הסברתי לו שאני ממש לא מחפשת מישהו שילך לבלות איתי אלא אני רוצה להיות אישה נשואה ואמא לפחות לילד אחד, אמרתי לו שאני אוהבת אותו והוא מאד חשוב אך כפי שזה מתנהל אני מרגישה שאני עושה צחוק מעצמי. אמרתי לו שלא ניתן לנהל איתו שיחה רצינית ותמיד מטיח בי שאני בלחץ, אבל ממש לא הוא זה שנלחץ כאשר אני מנסה לדובב אותו אודות הקשר בינינו. תשובתו הייתה אמרתי לך כבר תבואי לגור איתי ונראה מה קורה. שני תנסי להבין אותי, אני ממש בחורה לא מיושנת ובהחלט מבינה עניין, אך הכיצד אני יכולה בגילי עוד שלושה חודשים בת 42 ללכת ולגור איתו אולי חצי שנה או שנה איך שיתחשק לו ואם זה לא יסתדר להתחיל מחדש? הסברתי לו שזה לא בר ביצוע לנסוע ברכבת כל יום מבאר שבע לתל אביב למקום עבודה, ניתן לעמוד בזה שבוע לא מעבר לזה, הוא אומר הרבה עושים זאת את לא היחידה, מבחינתי לא ניתן לעמוד בזה. האמת חשבתי שאחרי שמונה חודשים, אומנם לא יכולה לומר קשר מאד אינטנסיבי אבל בכל זאת מכירים אחד את השני, הוא יאמר לי אני רוצה עוד מספר חודשים להנשא, אבל לא הצעה מסוג זה. האמיני לי שאילו היה מציע לי נישואים, הייתי מוותרת על מקום עבודתי, למרות שיש לי מקום עבודה מעולה, הייתי מוותרת על קירבה למשפחה ועל מגורים במרכז רק בכדי להנשא ולהקים משפחה. אך היום זה לא נראה לי הגיוני שאני יעשה את מה שהוא מציע, חושבת שזה לא הוגן מצידו, אם זה מה שהוא רצה, הוא יכל לומר לי את זה אחרי שלושה ארבעה חודשים ולא אחרי שמונה חודשים. מה דעתך? איך אני אמורה להמשיך מכאן? דרך אגב בסוף החודש אנחנו אמורים גם לנסוע לחו"ל לחמישה ימים. אשמח לשמוע ממך.

טוסי אתו לחו"ל כמו שתכננתם. שם באוירה רגועה אולי תצליחי לחדור את החומות שלו. רק אחר כך תחשבי שוב מה לעשות.בהצלחה מכל הלב!!