האם להתגרש או לא???!!

בטי היקרה, את בוחנת את נישואייך מנקודת מבט מאוד לא אובייקטיבית. ברור שעם המאהב, איתו נפגשים לזמן קצר ולא חיים איתו ומתחככים איתו - יש הרגשה נפלאה, ולא פיר להשוות זאת לחיים עם הבעל. עובדה שהיום דברים מפריעים לך עוד יותר אצלו דווקא כי את מרגישה שיש לך ברירה. את צריכה יותר לשאול את עצמך האם - בלי קשר למאהב - את רוצה ומוכנה לעמוד ברשות עצמך ולעזוב את בעלך. לחשוב כאילו אין לך מאהב או כאילו הוא לא עומד להתגרש ממשפחתו. כך לבחון את מצבך. חשוב שתדעי שבזוגיות שנייה, עם ילדים שאינם שלך, ישנם המון תאקלים וקשיים, שיתמשכו לאורך כל השנים, מול הילדים שלך ושלו. וכמעט תמיד - גם האהבה הכי מרגשת ויפה משתנה ונפרטת לחיי היומיום, ונעשית שגרתית ולא מרגשת יותר, על פי רוב. יש סיכוי גדול שאת מפרקת בית די יציב, יוצרת בעיות לבעלך ולאישתו של המאהב, לילדים של שניכם, והכל בשביל מה? - שתיבנה לה עוד זוגיות שאינה שונה מאוד ממה שהיה לך. יש לכך סיכוי די גבוה...חשבי היטב. נקודה נוספת - יכול להיות שבבוא הזמן - המאהב יקבל רגליים קרות ויחשוש לעשות את הצעד הגורלי. גם על כך שמעתי מקרים רבים. כל עוד את מהססת - הוא אולי מדרבן, אבל אחרי שתחליטי - הוא עלול לסגת כי פתאום יראה שאת רצינית וכי עליו לקחת אחריות על מעשיו. זה כלל לא פשוט. האם ניסית לשפר את הזוגיות שלך אי פעם? אולי לקחת ייעוץ? נכון שכדי לעשות זאת תצטרכי לעזוב את המאהב. אחרת כל המהלך של ייעוץ הוא מזוייף וחבל על הזמן.
או, אם את מאוד בהתלבטות, זה לגיטימי ללכת לבדך לייעוץ זוגי אישי, ללא בעלך.

בהתייחס לתשובתך, אז אני לא מתכוונת לעזוב את בעלי לפני שאהובי יעזוב את ביתו וזה בא ממנו בהגינות ובשקיפות מלאה. אני לא יכולה לראות את עצמי נפרדת מבעלי מבלי שיש לי אופציה אחרת ובאופן אמיתי לחלוטין בעיקר בגלל הצד הכלכלי. אני חוששת שלבדי לא אוכל לגדל את הילדים.

הרי ברור שהוא מרגיז אותך, איך לא? את משווה אותו כל הזמן לגבר השני שאיתו את רק מבלה ואין לך חובות, ילדים ומשכנתא המשותפים ואיתם כל הבעיות השגרתיות שלרוב הורסים יחסים ולא תורמים להם. אם זאת אני מקווה שברור לך שברגע שתתגרשי ותעברי לגור עם גבר השני הבעיות יגדלו ולא להפך. כי בנוסף לילדים, משכנתא ובעיות שלך תקבלי גם משכנתא וילדים שלו + גרושתו וגרושתך + פסיכולוגים לכל הילדים. אז השיקול צריך להיות אחר. מה את רוצה מהחיים שלך? איך את רוצה להעביר אותם? האם גבר השני באמת יידע לאהוב אותך עם ה"בעיות"? והאם בגידה של שניכם זה בסיס מספיק טוב לחיים משותפים? לא תחשדי שהוא יעשה זאת אם אחרת מאוחר יותר? ואת יודעת אומרים שאישה בוגדת כשגבר לא נותן לה מספיק תשומת לב, לא מראה את אהבתו אליה מספיק. ואני מדברת על אישתו!!! תחשבי על זה!

תודה לכל המתייחסים לבעיתי. עם בעלי הבנתי שזה מזמן לא זה. ואי אפשר לעשות הפרדה בין הבחירה שלי להפרד מבעלי לבין העובדה שיש לי אופציה אחרת. כי לא היתי עוזבת את בעלי כל עוד אחריות גידול הילדים עלי מתוך חשש טבעי וברור של התמודדות כלכלית. אבל משניתנה לי האפשרות לחיות עם גבר אחר בעל תכונות טובות יותר מאלו שיש או שבעצם אין לבעלי.שיודע לפרגן להעריך לאהוב ולפנק.ההחלטה והבחירה ברורות. למרות כל הפרוצדורה הארוכה שצריך כדי שנהיה שנינו ביחד. תודה לכולכם, הבנתי עם מי אני רוצה להמשיך את חיי. גם לי מגיעה הזכות להנות מהחיים ולספוג את החוויות פנימה ולא לתת להם לחלוף לידי. בטי.