שאלתית

אני היקרה,
את באמת מתארת מצב מתסכל מול בעלך, שכנראה לא הכין את עצמו לטירחה ולשינוי הגדול הכרוכים בגידול ילדים. למרות מה שאת כותבת כאילו רק הוא לא בסדר, מנסיוני - יש משהו שגורם לו להיות כעוס כל הזמן, משהו שקשור ליחס שהוא מקבל ממך, קרוב לודאי. כמו שלאישה מאוד חשובה תשומת הלב, המחמאות, החיזור, התחושה שהיא נחשקת ואהובה, כך לגבר מאוד חשוב לקבל מן האישה תחושה שהיא מעריכה אותו ואת תרומתו ואת מעשיו. כאשר גבר לא מרגיש הערכה אליו הוא נעשה מתוסכל וכעוס. אני גם חושבת שאת לא מסתירה מפניו שאת מאוכזבת מהתנהגותו עם הבן הגדול, ושלא מקובל עלייך שהוא מתקרב אליך רק לצורך הסיפוק המיני שלו. אני לא אומרת שזה לא לגיטימי - מה שאת משדרת לו, הבעייה היא שזה הופך את התקשורת שלכם למאוד מתוחה ושלילית, וסוג של מעגל קסמים הרסני שאין מוצא ממנו.
נכון שאתם חייבים ייעוץ, או שאת תתגברי על הביקורתיות אצלך ותתחילי לחפש בו דברים טובים שהוא עושה ולהגיד לו עד כמה את מעריכה אותם. אם תצליחי להביא את עצמך לעשות זאת, תתפלאי איזה הבדל זה יעשה אצלו.
אם אין לך כוחות נפשיים לעשות זאת, והא עדיין איננו מוכן ללכת איתך לייעוץ (נכון שפעם אחת הוא סרב, נסי שוב ושוב, זה עבד אצל אחרות) - אז כנראה אין לך ברירה אלא לפנות לגירושין.

את צודקת עשיתי את הדבר הגרוע מכול בגדתי בו, אבל זה היה מזמן והחלטנו שנטפח את עצמנו כזוג ונעבור את זה. אני משקיעה בו המון, כשמגיע מהעבודה ישר מגישה לו שתיה עם דבר מאכל קטן מורידה לו נעליים ומעסה לו את הרגליים. מדברת איתו ברוך אף פעם לא החסרתי ממנו אהבה. תמיד גיליתי הבנה כלפיו. גם הוא אומר שאוהב מאוד אבל בנושא הילדים אנחנו לא מסתדרים, כשהם בוכים קצת הוא ישר זורק אותם אלי, אם אני רוצה לצאת לעבוד הוא לא תומך בי. הוא לא מסכים לצאת לבילוי משותף יחד. שלא נדבר על זה שהוא לא מוכן לשמור אליהם אם אני רוצה לצאת למספרה (שדרך אגב מאז נולד בני לא ביקרתי שם). הוא מצידו רווק נצחי יוצא עם חברים שלו בהתראה של 5 דקות בדיוק. למרות שיש לנו תוכניות זה יותר חשוב לו. אני מיואשת, אוהבת אותו כול כך אבל, חושבת שגם ככה אני כמו חד הורית. אז למה לי את כול התוספות?

שוב שלום לך...את מתארת מצב בו בעלך תפס שליטה במשפחה שלכם, והוא עושה מה שהוא רוצה ללא התחשבות בך וללא בדיקה איתך. עלייך להיות מאוד ברורה עם עצמך. כמו שאת כותבת - במילא את עושה הכל לבד, כמו אם חד הורית - אז למה לך כל התוספות? ברגע שתחליטי שאינך מוכנה להמשיך כך ותתכווני לכך, אני חושבת שכל צעד שתעשי יהיה מקובל עליו, מכיוון שהוא יראה שאת מתכוונת לכך. מהו צעד? למשל לחייב אותו ללכת לייעוץ או להודיע לו שאחרת את מתגרשת ממנו. ואם לא דרך ייעוץ - הבהירי לו מהם צרכייך ודרישותייך כבת זוג שווה לחלוטין אליו מבחינת קבלת ההחלטות והחובות והזכויות בבית. שוב, ברגע שברור לך שאינך מוכנה להמשיך כמו שזה עכשו - הוא ייאלץ להתקרב אליך ולהתגמש. נכון שאת לוקחת כאן סיכון, כי יכול להיות שנמאס לו מן הנישואין והוא מחכה שאת תעשי את הצעד הראשון, אבל אם החלטת שאינך מוכנה להמשיך כך בכל מקרה - אין לך מה להפסיד. חשוב מאוד שכאשר את מדברת איתו תעשי זאת בטון רגוע ושקול, בשיחה מתוכננת, לא תוך כדי אחד הריבים שלכם, לא כהתפרצות.