בעלי

שלום רב בעלי אדם טוב לב. הוא כל היום מסתובב סביב משפחתו (הורים, דודים אחים גיסות וילדיהם) ואני מרגישה כי טוב הלב הבלתי פוסק שלו בא על חשבוני ועל חשבון ילדינו. יש לנו שני ילדים קטנים ומאוד קשה לי להיות איתם לבד ואני זקוקה לעזרתו. אני מרגישה כי בשנים האחרונות האמהות ממלאה כמעט את כל זמני ואילו הוא מצידו נשאר האחיין שמטפל בדירות השכורות של דודיו והוריו, הדוד ששומר על אחייניו מקלח ומאכיל אותם וקונה להם מתנות מאוד יקרות!!!, האח שמכין לכולם על האש בכל פעם שנפגשים, זה שנותן את המתנות הכי יקרות באירועים ובעצם המותק של כולם! אותי תמיד מלווה התחושה שאני במקום שני אצלו אם לא חמישי. בני משפחתו מצידם מאוד נהנים מהעזרה, והנתינה שלו ולא מתביישים להעזר בו שוב ושוב. אני ובעלי עובדים מאוד קשה וחוסכים שקל לשקל בכדי לקיים את המשפחה ולנסות להתקדם, אך כשזה מגיע למשפחה שלו הוא מוכן להוציא סכומים שנחשבים עבורינו גבוהים מאוד לדוגמא לקנות לאחייניו מתנות מאוד יקרות, לשלם על כולם במסעדה, לקנות טיטולים לאחיינו כי היה מבצע וכו.... כאשר אני כבר מתייאשת ומעזה להעיר על ההוצאות הוא מתנפל עלי ומכנה אותי אגואיסטית,קמצנית כרונית, דוחה מגעילה וטוען כי לא חסר לי ולנו כלום. אני מסתובבת עם פרצוף חמוץ כל כמה ימים ולא מצליחה לצאת מהפלונטר. מה לעשות?