אני וחברי

שלום רב! כבר כתבתי בפורום זה לא מזמן ושוב אני בבעיה רצינית מאוד עם בן זוגי. אנחנו ביחד כשנה בקושי יוצאים בקושי מבלים כי כל הזמן אין כסף שנה שעברה אמרתי לו שאני חייבת לצאת לחופש(זה היה באוגוסט)הוא הסכים איתי שאנחנו עובדים קשה ובואי נחפש צימר התחלתי לחפש הוא לקח את הטלפונים והתחיל לעות טלפונים לידי ואז הוא אמר לי שזה נורא יקר 2 לילות 650 ש"ח לזוג נורא כעסתי בתוך תוכי ולא אמרתי לו כלום (כשאותו שבוע דאגתי שהילדים שלי יהיו אצל אבא שלהם אני גרושה)באמת עשיתי את כל המאמצים בסופו של דבר הוא הגיע לעשות שבת אצלי ובמוצאי שבת כשהוא הלך הוא אמר לי אחלה צימר היה פה חבל על הזמן אני הייתי בשוק. למרות הכל המשכתי את הקשר איתו אבל אני מרגישה שזה לא זה, לא מה שאני מחפשת וחיפשתי. נכון אני יודעת שאין מושלם אבל נמאס לי להרגיש שכל הזמן מנצלים אותי. אם יש אירועים מהמשפחה שלי אז אני משלמת ,אבל לאירועים של המשפחה שלו אני לא הולכת כי הם לא יודעים עלי חוץ מאמא שלו ואחותו(הוא התגרש לפני חצי שנה הוא היה פרוד כ-8 שנים)הוא לא רוצה לעשות לילדים טראומה ולספר להם שלאבא יש חברה,כל הזמן אני מרגישה כמו זבוב על הקיר או איזה ואזה כשצריך אז משתמשים בה וזה מעצבן אותי מאוד. אנחנו לומדים יחד כמספר חודשים וכל הזמן יש לי תחושה שהוא מתחרה בי, לדוגמא:היה חסר לי ציוד ולו זה הספיק, אז הוא שאל מישהו אחר אם הוא צריך ולא אותי, וזה דבר שהוא ראה אין מצב לפספס כי הייתי לידו, נורא נפגעתי ממנו וזה לא היה פעם אחת. עכשיו הוא רוצה להקים איתי ביחד איזה עסק קטן ואני לא רוצה כי אני מרגישה שיש לי פה מישהו שאני מקיימת איתו מערכת יחסים והוא כל הזמן מתחרה בי ,לא מפנק אותי ,לא מתחשב ולוקח אותי כמובן מאלוי.אנחנו לא מטיילים הרבה ,לא נפגשים הרבה במהלך השבוע כי זה בחירה שלי. אין לי חשק לצאת איתו לשום מקום גם לא לסרט. וגם כשאנחנו יוצאים ובא לי לקנות איזה משהו הוא אומר לי למה זה יקר, הוא לא ממן אותי ולא מפרנס אותי. כל פעם שאני רואה אותו אני מקבלת תחושת גועל עם כל זה אני מנסה להיות נחמדה אבל הלו?כמה אפשר?אני לא רוצה לפגוע בו אבל לא נראה לי שאנחנו מתאימים והלואי שאני טועה אני מרגישה שהוא סוציומאט. איפה טעיתי ריבנו של עולם? בבקשה תעזרי לי.