איך הייתם נוהגים? דילמה....

ליאת היקרה, מכיוון שאת מכירה את עצמך בתור אדם מאוד מיני, לדעתי התשובה היא בגוף השאלה. אני לא מציעה לבסס נישואין על מערכת יחסים נטולת תשוקה ועוררות מינית מצידך. את כאילו לוקחת מראש את כל התחום הזה ומבטלת אותו.
ברצוני לספר לך על זוג שאצלו היה דבר דומה. היתה ביניהם אהבה מאוד גדולה, קשר נפשי חזק מאוד, סגנון חיים דומה, מיוחד במינו, אבל האישה ידעה מן ההתחלה שהיא אינה נמשכת. היא אמרה לעצמה שהיא כבר טעמה מספיק בתחום המיני, ושבחיים היא לא תמצא מישהו כל כך מתאים לה מכל שאר הבחינות. הם התחתנו (בלי שהוא ידע על כך), אבל הוא כל השנים הרגיש שהיא לא לגמרי בעניין. כעבור כעשר שנים היא לא יכלה לשאת זאת יותר ובעצם יידעה אותו לגבי תחושותיה וביקשה להפסיק ביניהם את יחסי המין, כי היא הרגישה אומללה ונגעלת מעצמה כל פעם. הוא כמובן נפגע קשות ומאוד כעס איך היא נכנסה לנישואין בלי ליידע אותו על כך. אם היה יודע - לא היה מסכים להתחתן, כי התחום הזה מאוד חשוב לו.
הם הגיעו בזוגיות שלהם לדרך ללא מוצא, בגיל 45, עם שני ילדים, אוהבים וקשורים זה לזו, אבל פגועים ומתוסכלים מגילוי האמת. איני יודעת איך זה יתפתח, כי זה קרה לאחרונה, אבל לך אני מציעה לא להיכנס למערכת כזאת בידיעה מראש. זה בהחלט קורה שלא נמשכים לגבר מסויים על אף שמאוד אוהבים אותו, הכימייה והפיזיולוגיה משפיעות מאוד, אין מה לעשות, במיוחד שאת כבר מכירה ומעריכה אותו לאורך זמן וזה לא השתנה.

אם תהיי פתוחה עם הבחור והוא ישתף איתך פעולה המצב יכול להשתפר פלאים. בודדים זוגות שמצליחים לשמור על תשוקה בוערת לאורך זמן. חברה שלי אומרת "אני עושה את זה בשביל הבריאות" וזה עוד מצב טוב מרוב הזוגות שאני מכירה, ואני מכירה לא מעט. תחשבי שוב!