פתרון

שלום, אני בת 29 וגרושה +2. כיום אני בקשר עם בן זוגי שהכרתיו עוד במהלך נישואיי וניהלנו רומן. אני מרגישה כי הוא מאוד סגור ואדם מאוד קשה באופי שלו. אני חייבת לציין כי כשהכרתי אותו הוא הראה לי את הצד הטוב שלו בעצם ואת הצד הרעה התחלתי להכיר תוך כדי שאנחנו חיים יחד.כיום אנחנו חיים בבית שלי - הוא מקטר כל הזמן כי הילדים שלי לא ידועים להעריך כלום , אם הילדה משאירה טלויזיה בחדר הוא יכול הלתפרץ עליה למה היא השאירה אותו דלוק, או לדוגמה אם המשחקים בסלון אז הוא ירים אותם את הכל ויזרוק לפח. מבחינתו ילדים בגילאים 10 ו8 הם ילדים גדולים, הוא יכול ללכת להתעצבן על ילדה בת 8 כי לא עשתה משהו תקין או לא סידרה אחריה את הצלחת. דברים אלו מעוררים בי קצת פחד שכן הילדים שלי פוחדים ממנו מאוד. מצד שני הילדה הגדולה לפעמים יכולה להתחצף אלי ולקבוע לי עובדה - גם פה הוא מתערב וזורק לי כל מיני הערות שמגיע לי ומחר היא לא תעשה לי חשבון ו"תחרבן עלי". לדוגמה היום בבוקר תוך כדי התארגנות לעבודה אני פתחתי את המקרר והשארתי את הלדתות פתוחות כי התכוונתי להוציא את האוכל, פתאום הוא בא וטרק את השתי הדלתו בחוזקה רבה עד כדי שבירת הפלסטיק של פנים המקרר. אינני יודעת מה לעשות שכן כשבוויכוח קודם ציינתי בפניו כי אינני מוכנה לחיות ככה ואני מבקשת ממנו לעזוב הוא העליב אותי וטען כי אני נצלנית ועכשיו כשאני לא צריכה אותו אני מעיפה אותו מהבית. נכון שהוא השקיע בביתי בכך שקנה מוצרי חשמל חדשים אבל זה לא נותן לו את הזכות להתנהג ככה, אינני יודעת מה לעשות, אני כן אוהבת אותו אבל מצד שני לא יכולה לחיות בצורה כזאת - זה מזכיר לי את העבר - הייתי אחרי הריב מגיעה לעבודה ובוכה וזה מה שקורה לי עכשיו. עוד דבר נוסף רציתי לציין כי הינו גרוש ויש לו ילדה בת שנתיים שאינו מוכן להיפגש איתה ואין לי שמץ של מושג למה, הוא לא משתף אותי, בנוסף הוא אינו בקשר עם הוריו.