לא מצליחה להתגבר

ענת היקרה, צר לי על מה שאת עוברת.
חשוב לי שתשימי לב למשהו: לא ציינת במכתבך עד כמה הגבר ההוא הינו בעל תכונות מיוחדות ואישיות מדהימה, ויש לי הרגשה שמה שקסם לך היה היחס ההתחלתי שלו כלפייך. היחס שלו ציטוט: "בהתחלה הכל היה חלום, הבטיח לי הרים וגבעות, אני אעבור לגור איתו, הוא יעשה לי ילדים, אנחנו נתחתן ועוד ועוד" - רומם אותך וגרם לך להרגיש מיוחדת ונאהבת, וכנראה היית זקוקה להרגשה הזאת מתוך הנישואין המאכזבים שהיו לך (עוד ניחוש שלי). והנה כאשר הוא הפך את היחס - זה ממש הפיל אותך ארצה ואיבדת את כל החיות שלך, כאילו כאשר אין מישהו שמעריץ אותך ורוצה אותך - את לא שווה כלום.
חישבי על מה שכתבתי. אם זה מדבר אליך, המסקנה היא שחשוב מאוד שתעברי לפאזה אחרת, בה את מעריכה את עצמך, אוהבת את עצמך, ומן המקום הזה את בוחרת בן זוג, לא מן המקום שאת תלכי אחרי כל מי שיעריץ אותך כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך. יחסים כאלו לא יכולים להימשך זמן רב, כי אף גבר לא יכול להחזיק מעמד מול הצורך שלך בהערצה מתמדת, בחיזור. אולי לכך התכוון הגבר האחרון שאת ילדותית.
המשיכי בטיפול האישי שלך, וחפשי מה את אוהבת בעצמך. התרגלי לחיות לבד קצת, זה לא יזיק לך, ולגלות מה את אוהבת לעשות עם עצמך. מלאי את היום שלך בדברים שאת אוהבת לעשות. להיפגש עם חברים? ספורט? ריקוד? טיול? ערכי היכרות עם עצמך, ולאט לאט תצאי ממפח הנפש. אל תצטערי על הגבר ההוא, זה כנראה לא היה צריך לקרות, ואולי זה נועד לנער אותך כדי שתראי עד כמה את תלוייה בהתייחסות של גבר אליך, לטוב ולרע, ותתחילי לצאת מן המקום התלותי הזה ולהיות עצמאית, ומן המקום הזה לבחור בן זוג שיתאים לך, לאו דווקא זה שיעריץ אותך...