בגידה

שלום רב, לפני כחודשיים תפסתי את את אישתי בבגידה בטלפון למרות שאני מגלה הבנה למה שהיא עשתה ולוקח חלק נכבד מהאחריות , הייתי די רחוק ממנה ואמרתי לה דברים די כואבים ופגעתי בה במהלך הנישואין. יש בי הרצון להמשיך לחיות איתה ועם שתי בנותיי , ואפילו האהבה אליה התעצמה למשהו שלא הכרתי איתה מעולם. דיברנו במהלך החודשיים הללו כמו שלא דיברנו בכל 5 שנות נישואינו והיא אמרה לי שהיא קיוותה שבמהלך השנה האחרונה האחרונה ייגמרו הנישואין הללו כי לא יכלה לסבול יותר . אני די מבין אותה ועושה חשבון נפש גדול ומבין שלא הייתי שם בשבילה ומרגיש לא טוב עם עצמי כרגע היא לא מעוניינת להתגרש ואפילו אופטימית לגביי המשך הקשר הזה , ואומרת לי שהיא שמחה שהתעוררתי בזמן , ומעולם לא יכלה לחשוב על האפשרות שנחיה האחד ללא השני . משום מה נראה לי שנשארתי עם כל תחושת הכאב ותחושות האשמה ואני נחנק מהם וכל הזמן יש בי תחושה שזה מאוחר מידי עבורי ( למרות שהיא אומרת שלא ) ומחשבות על האם אני סוג של ברירית מחדל עבורה , האם ליבה לא בלב שלם איתי . יש בי רצון עז לתקן את כל הרע שעשיתי . אך משום מה מה אני חיי בחשש כבד שזה לא מספיק אני נורא אוהב אותה ולא יודע כיצד לעבור את המשבר הזה , למרות שאני מטופל בשיחות אצל הפסיכולוגית עדיין קשה לי ולא יודע מה לעשות ?