נקמה*

אני בת 36 ואני עוברת משהוא מאוד קשה והוא כך: הכרתי באתר הכרויות גבר חרדי גרוש פלוס 3 ילדים. בכרטיס הוא רשם שהוא ללא ילדים ובפגישה השניה גילה לי את האמת, אני מסורתית ולכן לא ממש התאמנו מבחינה דתית אך בכל זאת המשכתי להיפגש איתו גם כי הרגשתי בודדה וגם כי הוא מאוד השקיע והראה נכונות לבוא כל יום. הקשר נמשך 3 חודשים והיה מאוד אינטנסיבי והיו בו יחסי מין וקשר נפשי חזק, בכל אופן כך הרגשתי. לא ממש רציתי להתחתן איתו אבל כן ראיתי את העתיד שלי איתו, כלומר רציתי להמשיך להיפגש ואולי להתחתן. מה שקרה לפני חודש וחצי הוא שביוזמת האח של הגרושה וכמה רבנים החליטו להחזיר בינהם כי הילדים היו עצובים והיא לא הסתדרה לבד. מאותו רגע התחיל הסיוט של חיי, נהפכתי עצבנית ועצובה כי הוא עומד לעזוב אותי, רק השבוע נודע שזה סופי שהם חוזרים ובכל הזמן הזה המשכנו להיפגש ומה שקרה שמרוב תיסכול וקינאה התקשרתי למשפחה שלה וסיפרתי שהיה איתי (זה ממש לא נהוג בעולם החרדי), בכיתי לו, צרחתי וקיללתי ואפילו הרמתי עליו יד לפני יומיים ששמעתי שזה סופי. אני ממש מתוסכלת ולא משלימה עם זה, הוא טען אז שהוא חוזר רק בגלל הילדים אבל זה לא נראה לי נכון אני אכולת קינאה שאולי הוא אוהב אותה. מאז היו טלפונים ובלאגן והוא כמובן שונא אותי שניסיתי להרוס לו. דרך אגב הוא התגרש על זה שהרביץ לה והיום הוא לוקח ציפרלקס אז הוא כבר לא אלים ובאמת שאלי הוא התייחס יפה ובעדינות. מה עושים? למה אני ככה?