בעיה רצינית עם בעלי

ע. היקרה, לדעתי אין ביניכם מספיק אהבה. העובדה שאינך עושה את הצעדים של התאקלמות מלמדת אותי שאת נטועה חזק מאוד בארץ, אולי גם בתוך משפחתך המקורית, ולא ממש עשית את המעבר הרגשי לכיוון הזוגיות שלך. כאשר יש וודאות לגבי האהבה - דברים אחרים כמו מקום מגורים ועיסוק מקצועי מקבלים פרופורציות אחרות ומסתדרים. האם אני צודקת? האם בתוך ליבך את אוהבת אותו מספיק?

אין לי ספק באהבתי אליו, אני מאוד אוהבת אותו ואת הזוגיות שלנו אבל אין לזה קשר לאהבה, אני פשוט לא אוהבת את המרחק מהמשפחה שלי ומחבריי ומאורח חיי . אני חושבת שזה קצת מעליב לחשוב שאיני אוהבת אותו. איפה כתוב שאשה שמתחתנת אמורה לא לראות משפחתה כיוון שבעלה עובד בחו"ל והיא צריכה להצטרף אליו??

היי רונית, אני מצטערת על ההשערה שלי, פספסתי ואני מתנצלת. יחד עם זה אינני רואה פתרון שיתאים לשניכם, כי הוא לא מוכן לחיות בזוגיות חלקית, כמו שאת הצעת, שתגורי עם הילדים בארץ ותיפגשו בתקופות מסויימות, והוא אינו יכול לראות עצמו חוזר להתפרנס בארץ, ואילו את לא יכולה לראות עצמך מתמנתקת מן הארץ וממשפחתך. דווקא אני חושבת שמתכון כזה לזוגיות יכול להיות מרגש ולהחזיק מעמד זמן רב כי אין התרגלות, ויש געגועים ושמחה בכל מפגש, אבל מצד שני זה גם מתכון לבגידות, לצערי.