לקובי.. כאן כי לא ניתן בהשב

ראשית, לדורית: אהבתי את התגובה שלך. את מקסימה וחכמה וגם .. רגישה!
ולקובי שחושש מהיום של אחרי, החשש קיים אולי רק משום שאתם לא ממש בשלים לכך, או שהתקשורת לא לגמרי גלוייה ביניכם. אני מכירה הרבה זוגות שטוענים שיש פתיחות ביניהם, אבל למעשה, יש המון ציפוי וטיאטוא של שאלות ומחשבות ולא מודים שלכולם יש מאוויים סודיים. ורק אהבה אמיתית ופירגון ללא סייגים -מאפשר פתיחות אמיתית וטהורה. שהרי, כמו שדורית כתבה - יש דברים ותכונות שהן מהטבע ואנחנו נוהגים להתכחש להן מכורח החינוך והצורך להתאים לציפיות החברה. יש המון סוגי אהבה וחוויות. אין ברירה. אם זה מבעבע בך - אני ממליצה בכל זאת לאזור אומץ מול אשתך, ולאור נרות לפתוח את הנושא בביטחון מלא ולהיות הכי חפשי שאפשר. תהיה אתה. אני בטוחה שהיא לא תנטוש אותך רק בגלל מאוויים חבויים שבך, ואני גם בטוחה שהם חבויים גם בה. כי זה מולד ובכולנו. ואם אנחנו מעיזים להתחבר לעצמנו ולאפשר להיות אנחנו ליד בן/בת הזוג - זו האהבה האמיתית.
הייתי נשואה כ-3 שנים למי שלא פירגן די ושוטט בתוך שקרים. נפרדנו והפרידה לימדה אותי שבזוגיות הבאה לא אשקר לעצמי לעולם ובטח אדרוש מעצמי וממי שיבוא - ביטוי מלא לצרכים ולמשאלות וליושר.
היום - בזוגיות שנייה אני מאושרת. מטיילים המון ביחד. המון שיחות. המון פירגון ואהבה ואין חשש נטישה. להיפך. יש וודאות מלאה שלמרות שאנחנו מפלרטטים פה ושם עם אחרים בסדנאות ובכלל, חוזרים זו לחיקו של זה בהמון ריגוש, אנרגיות וזכרונות טובים.
ממליצה לך קובי, למצוא סדנת טנטרה, ממש כמו שדורית הציעה. בחיים אסור לפחד להעיז. הם קצרים מידי !!!!! חובה עלינו לחוות ולמצות כמה שיותר! אסור לחוש שקמים מהמיטה בבוקר רק בגלל שלא מתנו בלילה. ואולי תראה לה את הפורום הזה?