לא טוב לי

היי ! היחסים של משפחת בעלי כלפיי אינם טובים ומשפיעים על הזוגיות שלנו. שנינו מאוד אוהבים אחד את השנייה ומאוד מחוברים ומפרגנים אך ברגע שמגיע נושא המשפחה שלו מתחיל ויכוח לא נעים. (אין לנו ילדים) כתוצאה מאפליות וחוסר יחס חם וחוסר אכפתיות מצד משפחתו כלפי שנינו אני חשה שאין בי הרצון ללכת לבקרם או להיות בקשר איתם בכלל, מאוד קשה לי להתחבר אליהם. זה התחיל בערך מזמן החתונה ועד היום...לפני החתונה הדברים היו יפים יותר והיו נראים אחרת... בעלי אומר לי שמבחינתו אני יכולה לחיות את החיים שלי בשקט ובאמת מנסה להבין אותי אך בגלל שזו משפחתו לא נעים לי ומצד שני בכל פעם שאני מבליגה אני גורמת לכך שבתוך תוכי אני ממשיכה לסבול. אני ובעלי נמצאים במצב סוציו-אקונומי קשה וכתוצאה אנו עובדים כל יום וכל היום על מנת לבסס את עתידנו. אין לנו זמן איכות ביחד מלבד ערב יום שישי למס' שעות בודדות. כתוצאה מכך, יוצא שאנחנו מתראים אחת לחודש עם משפחתו והם במקום לבוא ולתמוך ולהבין שמאוד קשה לנו לבנות את עתידנו הם פוגעים בנו ועושים אפליות. לבעלי יש לב רחב כמו אוקיינוס ולדעתי אינם מעריכים אותו על כך. כאילו שכחו את כל השנים שבהם היה עוזר בכל התחומים ושהיה עובד קשה מאוד על מנת לכלכל את משפחתו ועכשיו שהוא עובד יותר קשה, למה צריך לשפוט אותו ולהעליב אותו???!!! בכל פעם שאני מתארחת אצלם אני מרגישה שאסור לי לדבר / להביע דיעה (כי המנטליות שלהם שונה משלי) כי אז ייגרם פיצוץ של עקשנות וחילוקי דעות, אז פשוט עדיף שאני לא אפצה את פי. בקיצור, לא כיף לי להיות בקרבתם ולא בחברתם, מבחינתי הם פגעו בי עמוק מאוד ואין בי המקום לסלוח או להתחיל מחדש כי ניסיתי כמה פעמים וזה לא עוזר איתם. אין בהם גם היכולת לראות עד כמה עמוק נפגעתי. במיוחד שאפליות קורות לך מול העיניים שלך! אני לא רוצה לאבד את בעלי, אני יודעת שהוא באמת אוהב אותי והוא משתדל בשבילי המון ואני מרגישה שאם זה יקרה זה יהיה רק בגלל היחס המגעיל של משפחתו כלפיי. אני מבחינתי התחתנתי איתו ולא עם המשפחה שלו!!!