מערבולת המשפחה

יפית היקרה, צר לי על מה שאתם שניכם עוברים בתקופה כל כך רגישה ומהותית לבניית היחסים שלכם.

בעלך לא התעלה מעל עצמו על מנת להבין את הקשיים הכספיים של הורייך ולהישאר איתם ביחסים.

את לא התעלית מעל עצמך - להישאר עם הוריו ביחסים ולא להתחשבן על כך ולהתנקם בבעלך.

מה שקרה הוא ששניכם מפסידים!!! הזוגיות סובלת, הילדה ודאי סובלת, ההורים סובלים...וזה יוליך לגירושין...

לדעתי שניכם צריכים לרדת מן העץ ולהיות הרבה יותר נדיבים. עליכם להבין עד כמה היחסים עם ההורים חשובים ולשים כל דבר אחר כמו כסף - בעדיפות משנית!
אשמח לשמוע ממך מה דעתך.
אם אתם מתקשים לוותר ולבוא אחד לקראת השנייה - היעזרו בייעוץ זוגי.

דורית תודה על התגובה. כן התקופה שאנחנו עוברים היא מאוד קשה ואני גם מאמינה שאם זה ימשיך כך הזוגיות הזו לא תחזיק מעמד. אני התעלתי על עצמי כל התקופה הזו, יותר נכון התעלתי על עצמי הרבה מאוד זמן לא רק עכשיו, בעלי לא מוכן בשום פנים ואופן לרדת מהעץ שהוא נמצא עליו ולקבל את ההורים שלי כדי לכבד אותי, מבחינתו זה לא קשור אין אצלו לכבד אותי במה שקשור להורי. אז נכון ההורים שלו תמכו ותומכים ועוזרים, להם יש את היכולת ונכון ההורים שלי אינם צדיקים אבל אלו ההורים שלי ואני לא יכולה למחוק אותם מחיי. אבל למרות הכל הוא מעדיף להשאיר את המצב ככה, לא ללכת לשם לא לראות אותם... והוא לא מבין עד כמה זה פוגע בי, עד כמה זה פוגע ביחסים שלנו וכמובן בילדה. אוטוטו היא בת שנה ואני לא יכולה לעשות לה יום הולדת עם כל המשפחה. וכן, יש לי רגעי משבר שאני אומרת לעצמי די, אני פשוט רוצה לקום וללכת ומצד שני אני רוצה להילחם, אבל כבר אין לי כוחות. הצעתי לו טיפול זוגי הוא לא מוכן, אני הלכתי פעם אחת לבד ומתוך ייאוש ויתרתי. אני ממש לא יודעת איזה פתרונות יש....