מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בבקשה עזרה וייעוץמ.16/01/2009
שלום לכולם! אני בן 26 וחברתי בת 24 ואנו במערכת יחסים כבר 7 שנים. גרנו יחד בשנה האחרונה ואתמול עזבתי את הבית וחזרתי להורים. זה כואב ועצוב. לפני 3 חודשים היא אמרה לי שאני לא תומך ולא מקשיב, שאני אגואיסט ושהיא מרגישה לבד כבר הרבה זמן. היא לא יודעת מה לעשות ולכן רוצה פסק זמן. נשארנו לגור בדירה אך ביחסי שותפים לחלוטין. אתמול שאלתי אותה מה קורה איתנו ואם אנחנו יכולים לנסות לעבוד על הדברים ולנסות לשקם את הקשר. היא אמרה שהיא לא רוצה עכשיו. הצעתי ייעוץ והיא דחתה. קצת רקע: מאז שהיכרנו אני תמיד ניסיתי להגן עליה ולעשות הכול בשבילה. קניתי מתנות, ארוחות רומנטיות וכדומה. אם היה לה קשה הייתי עוזר לה. אם הייתה לה בעיה ואפילו קטנה הייתי פותר אותה במקומה. אף פעם לא שמעתי תודה והערכה. כאילו זה מובן מאליו שאני הולך במקומה לדואר או לבנק או הולך לטסט עם הרכב שלה. לאחר שעברנו לגור יחד שיפצתי את הדירה ותיקנתי אותה והפכתי אותה ליפה ומושקעת. קנינו את כל הריהוט שהיא רצתה וניסיתי לעשות הכול כדי שיהיה לה כיף ונעים. כל דבר קטן שהיא הייתה חושקת היא הייתה מקבלת. היא שונאת לקבל מתנות כי לטענתה היא מרגישה חייבת אך אני אוהב לתת. אני ממלא תפקיד בכיר בחברה בה אני עובד וחוזר הביתה בסביבות 5. היא לא עובדת כבר שנה וחיה מהחסכונות. למרות שניסיתי לעזור לה למצוא עבודה היא לא רוצה. מאז שעברנו לגור יחד אני עושה את רוב הדברים בבית. אני מבשל את האוכל ושוטף כלים למרות שאני חוזר עייף מהעבודה והיא רק קמה בשעה 14:00. אני עושה את כל קניות המכולת והיא אומרת לי גם ככה אני חוזר הביתה בדרך והיא צריכה לצאת מהבית במיוחד. אני מטפל ברכב שלה, עוזר לאמא שלה בתחזוקת הבית שלה ובאמת משתדל לעשות הכול. למרות הכל היחסים התדרדרו בשנה האחרונה ואין אני מרגיש שלא אכפת לה ממני כלל. בכל המריבות שלנו במהלך השנים היא אף פעם לא הודתה שהיא טעתה ותמיד אני הוא זה שלא בסדר. היא אף פעם לא יזמה אחרי הריב ותמיד אני עשיתי את הצעד הראשון. תמיד אחרי הריב היא הייתה משתתקת ורק אחרי כמה ימים זה עובר וכאליו כלום לא קרה. אני מאוד רציתי לשבת לדבר ולנסות לפתור את הבעיה אך היא לא מוכנה לשתף פעולה בטענה שהיא צריכה להירגע לבד. כל הבעיות הושתקו ולא נפתרו. בשלושה החודשים האחרונים ניסיתי להתקרב בכל דרך. לדבר, להיות אסרטיבי, להזמין אותה לבילוי, לבשל ארוחה מיוחדת, לחכות בשקט אך כלום לא עזר. היא אפילו לא אמרה לי מזל טוב ביום ההולדת שלי. היא הייתה אומרת לי שהיא לא אדם רומנטי אך היא אוהבת אותי. בשנה האחרונה לא שמעתי גם את זה. אני תמיד הכנתי ארוחות רומנטיות ועשיתי מחוות קטנות כמו שוקולדים, ממתקים ומתנות קטנות אחרות אך לא קיבלתי כלום. אני רוצה לשאול מה דפוק במערכת הזו והאם החלק שלי בזה גדול. אני מאוד אוהב אותה גם עכשיו אך אני לא יודע האם זו הפסקה או פרידה. האם אפשר לחזור אחרי זה ולשקם. האם היא אהבה אותי או שאני עיוור לחלוטין. מה לצפות עכשיו?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר יחסים מאוד לא בריאים
דורית כהן18/01/2009מ. יקר, צר לי על מה שאתם עוברים. אבל מכל מה שאתה מתאר אני יכולה לגמרי להבין למה זה קרה.
אתה הפכת במערכת היחסים הזאת לבוגר האחראי, והיא נכנסה לתפקיד הילדה המפונקת שמקבלת הכל כמובן מאליו ולא נותנת בחזרה דבר. היחסים האלו מזיקים לשניכם: אתה מרגיש פראייר ושהצדק איתך ולא מקבל בחזרה אהבה מצידה. היא בעצם תקועה מבחינה אישית ולא מתפתחת מבחינת הקריירה שלה. נוח לה בביתכם. היא לא מממשת את עצמה אך כנראה גם חוששת לצאת להתמודד עם החיים ולעמוד שם ברשות עצמה.
מכיוון שאתם כל כך הרבה זמן יחד, אני חושבת שיהיה לשניכם טוב להיפרד ולחוות קצת עצמאות ופחות תלות הדדית. זה כואב, כי ישנה עדיין אהבה אצלך, לפחות, וישנו הבטחון הזה בידיעה שיש לכם זה א זו ועכשו תהיה תחושה של ריקנות חוסר, אבל מאוד כדאי לעשות זאת. מה שאתה מתאר, לפחות מצידה, זו כבר לא אהבה, אלא ניצול, תלות ונוחיות.אני מאחלת לשניכם, שבני הזוג הבאים שלכם יהיו שויוניים יותר.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את נשמרת מפני דלקת נרתיקית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

