כמו כולם?

מה שאת מתארת אני גם עברתי עם בעלי בתחילת הנישואים...זה מאוד מוכר לי .הוא גם נהג להיות "ברוגז" איתי .תדעי לך שהרבה מזה נובע מחוסר בגרות ובשלות ומשהו מעודד אני יכולה להגיד לך שהם משתנים אבל זה הרבה תלוי בך ובמה שתעשי עם זה. היום אני נשואה כבר 9 שנים אני יכולה להגיד לך שבעלי הוא לא אותו אדם שהתחתנתי איתו הוא השתנה מהקצה נהיה יותר בוגר אין מה להשוות .פעם גם אני הייתי זו שיותר מפשרת אבל היום זה הוא.איך אומרים החיים הם גלגל ...זה באמת נכון,ותדעי שגם אני בהתחלה חשבתי מה אני עושה איתו אם הוא מתנהג ככה אלי וכל מה שציינת .אני לא מכירה את בעלך אבל תראי שעם סבלנות הוא גם יכול להשתנות.אבל זה לא יקרה ככה סתם צריכים שיקרו דברים שיטלטלו אותו ויגרמו לו לחשוב על מה שיש לו להפסיד אם ימשיך בדרך שלו.וזה צריך לבוא ממך.זה לא אולטימטום או משהו כזה אבל שיידע שהתנהגות א' שלו תוביל להתנהגות ב' שלך וככה הוא ילמד תאמיני לי.את רק צריכה להיות רגועה להשתדל לא לקחת ללב אפילו שזה קשה ולהיעזר בבני משפחה זה גם נותן לך להיראות חזקה בעיניו שיש לך גב ותמיכה. לא שווה לשבור את הכלים כ"כ מהר ובטח לא בהתחלה כי דברים משתנים.(אפילו שלפעמים מזה מתחשק אני יודעת כי הייתי איתו במקומות האלה) עוד משהו שיכול לעזור זה ללכת ליעוץ זוגי .תציעי לו את זה .זה יעזור גם לך וגם לו לקבל חוות דעת של גורם מקצועי.

לפי דרך התבטאותך נשמע שאת יודעת בדיוק על מה את מדברת. את מתארת את מה שאני עוברת כאילו את בתוך המחשבות שלי (: משמח לשמוע שאתם בטוב עכשיו, ושהזוגיות שלך בריאה יותר מבעבר. הלוואי וגם עלינו יבואו ימים טובים כאלה. לצערי בן זוגי אינו מעוניין ללכת לטיפול זוגי, הצעתי לו בעבר. אני חוששת שיש לו איזה טראומה כלשהיא מטיפול פסיכולוגי או התערבות חיצונית...

חולונית יקרה. אף אני מצטרפת לתשובתה המעודדת של יעל, וחושבת שהדרך שלו מעידה על חוסר בשלות רגשית מצידו.
אני מניחה שמה שהוא עושה איתך - " מחנך" נובע מאיזו דאגה שלו למשהו שמאוד חשוב לו שנפגע, והוא אינו מכיר דרך אחרת להשפיע עלייך. מאוד יתכן שהוא למד את הדרך הזו מן הבית שבו הוא גדל. כאשר נכנסים לזוגיות - כל זוג רב. אי אפשר אחרת. הריבים האלו, עם כל הכאב שיש בהם, יכולים להצמיח אתכם ולהוציא מכם תגובות יותר בוגרות במשך הזמן - כמו שתיארה יעל - או עלולים להוציא מכם את החלקים החלשים, הילדותיים ביותר שלכם. את כותבת שמה שקורה לך הוא התפרקות והיחלשות, וזה לא סימן טוב. את לא חייבת להישאר עם מישהו שמצד אחד מוציא ממך את החלקים הבעייתיים האלו, ומצד שני לא מוכן ללכת איתך לייעוץ.
עם זאת אני חייבת להוסיף משהו. כתבת ש"בזכותו" את משתגעת. אל תאשימי אותו. זה שהוא מגיב מתוך חוסר בשלות ובגרות, לא מחייב אותך להידרדר למקומות הכי חלשים שלך! אני מאמינה שכל אחד אחראי על עצמו ועל תגובותיו, ואם מישהו דורך לך על הכפתורים הכי רגישים שלך - את היא זו שצריכה לעשות משהו עם המצב - קודם כל כדי לדאוג לעצמך, לבריאות הנפש שלך. כל עוד את חייה בהרגשה ש ה ו א מוציא ממך, שזה "בז כ ו ת ו" - את נמנעת מלקחת אחריות על עצמך. מה דעתך?

תדעי לך שגם בעלי לא בקטע של פסיכולוגים ויעוץ,אני יכולה לתת לך עצה שלי עזרה :אם יש מישהו בעל השפעה עליו במשפחה שלך או שלו כדאי לחשוב על לערב אותו קצת בבעיות.זה הרבה פעמים מנער כי פתאום הוא ישמע את זה ממישהו אחר שכביכול אין לו "אינטרס" .אצלנו זה היה אבא שלי שהיה מדבר איתו ולמזלי הוא מאוד מעריך אותו כך שזה גם עזר אבל אני עדיין חושבת שהרבה מההתנהגות הזאת נבעה מילדותיות,מה לעשות לא כולנו נולדים עם הכלים לפתור בעיות. את צריכה להיות סבלנית אליו עד כמה שזה קשה.(והכוונה היא לא לסבול בשקט את ההתנהגויות שלו אלא למצוא שלווה לעצמך בתוך המערכת הזוגית)מה שאני יכולה להגיד לך היא שאחרי הרבה שנים של נישואין "גיליתי" לצערי הרב שאין שלמות בשום מערכת יחסים וצריך לעשות פשרות וויתורים ,מה שיותר חשוב זה הדרך לשם... שתהיה לך הכי הצלחה!!