לא מאוהבת בבעלי

כל כך עצוב מה שכתבת, כל כך נוגה. באמת שכואב לי בשבילך למרות שלא מכיר אותך. פשוט גרמת לי לעצב, כי את כל כך צעירה. אולי תנסי בכל זאת להחיות את זה. לפי דעתי זה אפשרי, לא סתם בחרת להתחתן איתו ולהוליד לו ילדים, לפי דעתי הצנועה חסר לכם סוג של ריגושים ביחד, סוג של חוויות משותפות מעבר לגידול ילדים..
ושלא תביני אותי לא נכון, אני אומנם סקרן ויש בי סקרנות לחוות חוויות נוספות מבחוץ, אבל אני מת, מת על אשתי, אני לא סתם אוהב אותה, אלא מאוהב בה מעל הראש, היא בשבילי אלילה..כל יום אני אני מרעיף עליה אהבה, כולל הרבה תשוקה ותאווה.. לפי דעתי את גם יכולה לגרום לזה

יעל יקרה,
יש כמה דברים שלא סיפרת במכתבך, כמו האם היתה פעם אהבה או התאהבות? איך התחום המיני?
אחת הדרכים להחיות את האהבה היא להעמיק את האינטימיות ולשתף זה את זה בעולם הפנימי , ברצונות, בחלומות, בפנטזיות, לא להשאיר מעין חומה ביניכם שמתחילה להיווצר כאשר נמנעים מלהגיד זה לזה יותר ויותר דברים. אינטימיות היא דבר שלומדים להעמיקו, בין היתר ע"י כך שאת עושה מאמץ מודע לשתף אותו גם בדברים שאת חוששת מתגובתו. הרי מה שקורה לנו הוא שאנחנו מתחילים לצפות מה תהיה תגובתו לכל מיני דברים שאנחנו אומרות, וכאשר התגובה הצפוייה אינה נעימה לנו - אנחנו נמנעות לעורר אותה. וכך מתחילות שתיקות במקום שיחות, ויום אחד את מגלה שהחבר הכי טוב שלך, שפעם יכולת להגיד לו כל דבר שטות קטן וזה היה מקסים אותו, הפך לשותף כבד סבר ורציני, שאין לו סבלנות לשטויות שלך ולרגשנות "ההומאנית" שלך, וכך לאט לאט אתם הופכים לשותפים ענייניים, ואילו העולם הפנימי של כל אחד הופך בלתי נגיש.
אילו היית כותבת כאן שדווקא יש לכם שיחות נפש ושיתופים, הייתי יותר מודאגת. הרבה מאוד זוגות מגיעים לישורת הזאת של תפקוד כשותפים, ללא יכולת לחוש את האהבה ואת הריגוש, רק משום שלא לימדו את עצמם להעמיק את האינטימיות.
לשאלתך, זה קורה הרבה מאוד, וזה יכול לקרות לך גם בזוגיות הבאה אם לא תשכילי ללמוד כיצד ליצור אינטימיות ע"י תקשורת גלוייה ופתוחה כל הזמן, לא משנה מה חושפים, אפילו אם זה מציג אותך באור שלילי...
לדעתי עד שלא תמצי את האפשרות הזאת עם בעלך, לא כדאי לקחת את הסיכון עליו דיברת. ואם לא הולך לך בכוחות עצמך - קיימי איתו שיחה כנה והזמיני אותו לייעוץ זוגי, שבו תלמדו יחד איך לעשות זאת.

היי יעל,
גם אני נמצאת במצב דומה לשלך...
וכמוך קשה לי להחליט מה לעשות במצב הזה...

ליעל שלום !
את מתארת, בסך הכל, מערכת יחסים טובה עם בעלך, פרט לרגשות שלך אליו. רוב הזוגות שאני מכירה מגיעים, במקרה הטוב, למצב כזה לאחר כמה שנות נשואין. דווקא הרבה זוגות שהאחד הומאני והשני ריאלי חיים בהרמונייה על שום ההשלמה והאיזון בין שתי התכונות וזה לאו דווקא רע!. ההתאהבות והאהבה חולפות להן והשגרה הופכת את חיי הזוגיות למשעממים. ולשאלותיך. בהחלט קיימים חיי זוגיות טובים יותר, וגם גרועים יותר. התמזל מזלי ולפני כ 35 שנים פגשתי בבחיר ליבי שלו אני נשואה באושר ובאהבה ובחיי זוגיות נפלאים, למרות שגם בחיינו היו מורדות ובעיקר עליות. לשאלה אם תעזבי ותמצאי זוגיות טובה יותר היא שאלת מיליון (או מליארד) הדולר. יכול להיות שכשתעזבי- תהרסי את הכל מכל הבחינות ולא תמצאי זוגיות בכלל או זוגיות טובה ויכול להיות שתעזבי ותמצאי בן זוג נפלא ועדיין תשמרי על יחסים מעולים עם ילדים ובעלך "לשעבר". הסיכון כמובן גדול ואם לקחת אותו או לא- זה תלוי באופייך ובשאלה איך את רואה את חייך בקרבת בעל שאין לך רגשות חמים כלפיו. ואם כבר את חושבת על אפשרות של שבירת מסגרות, האם ניסית לחשוב על שיפור הזוגיות שלך? לשתף יותר, להעמיק את האינטימיות בשיחות נפש והחלפת חוויות, ולמצוא דרכים להעמיק את הריגוש. אפשר לחדש, להפתיע, ליזום, ובנוסף לחופש הנפלא שיש לכל אחד מכם- שווה לחוות ולנסות ב י ח ד כיוונים חדשים, סדנאות חוויה זוגיות, ואפשר גם לפנות לאנשי מקצוע שיעזרו לכם לעורר את האהבה שכנראה פעם היתה. לא הייתי ממליצה למהר ולוותר על הכל.