זוגיות לאחר לידה

אם הבעיה היחידה היא ההורים שלו אז אולי תנסי לא לבוא אליהם פעם בשבוע אלא פחות. את לא חייבת לבוא איתו אליהם כל פעם לפעמים את יכולה לקחת לך חופש מהם.אם בעלך מבין ומתחשב לא תהיה לו בעיה עם זה. לא יקרה כלום אם תשלחי אותו עם הילד לבד לפעמים. אני חושבת שהריחוק מהם יעשה לך טוב. יש משפט שאומר "התחתנת איתו התחתנת עם כל המשפחה" וזה נכון באמת אבל את יכולה למצוא לך דרכים להקל על עצמך אם הנוכחות שלהם גורמת לך אי נוחות ועצבנות. לדעתי הכיוון של לעזוב אותו כי המשפחה שלו היא ככה וככה הוא שגוי כי הרי התחתנת איתו לא עם המשפחה שלו אין טעם שתהרסי את הקן שבניתם ביחד בגלל ההורים שלו . אז תוציאי לך את זה מהראש וחוץ מזה גם עם הבא בתור יכול להיות שתהיה לך בעיה עם משפחתו ואז מה?אין מה לעשות החיים לא מושלמים אבל צריך לדעת להסתדר עם מה שיש .אני מאמינה שאם את טיפוס כזה רגוע לא תהיה לך בעיה . תנסי להמנע מקשר איתם כל פעם שאת יכולה אפילו טלפוני ותראי שזה יעזור. מניסיון רב שנים...... בהצלחה:)

הבעל שלי דווקא עדין איתי לגבי העניינים האלו וחילוקי הדעות. אני הרגשתי שהוריו מעורבים מדי בחיינו. זה המחיר כיון שהוריו (גם הורי) -עזרים לנו עם הילד (בן 8 חודשים) במהלך השבוע ולכן אני מערבת אותם בטיפולו - ויש לזה מחיר. הרגשתי שכל פעם שאני עם משפחתו והתינוק איתנו, הם רוצים טיפול בלעדי עליו. אני באיזור ולפעמים אומרים לי אנחנו מטפלים בו עכשיו והילד בוכה ומסתכל עלי ואני נקרעת מבפנים. אחרי ימים של ברוגז ותחושה לא נעימה, אני מניחה שכל צד עשה חושבים ורוצה להימנע מעימות חריף וקרע. כך צריך להיות. אני מבינה שזה מרצון לעזור לנו, שיהיה לנו קצת שקט ממנו. הם גם מתגעגעים אליו ורוצים בקרבתו. כשהוא בוכה, לא קרה כלום, הוא בידיים טובות שאוהבות ומטפלות בו. הוא לא ימות מבכי. וצמצמתי את עזרתו של אמא שלו מפעמיים בשבוע לפעם אחת. מספיק וטוב. חייבים שני הצדדים להתגבר ולגלות הבנה. מקווה שבעלך פתוח וקשוב ומבין את זה בהצלחה

הי האם יש תשובה בשבילי ? ?

סיוון היקרה, ראשית, אני מצטערת על העיכוב, הצטברו הרבה פניות ולא ראיתי שלא עניתי לך.
המצב אותו את מתארת הוא מאוד אופייני לשלב הזוגיות בו אתם נמצאים, ולא צריך עד כדי כך להפחיד אותך. השנה הראשונה היא שנה של לחצים מצטברים, עייפות כרונית, חילוקי דעות, חרדה לשלומו של התינוק, חוסר נסיון וחוסר בטחון - המון תחושות שבכמות הזאת אף אחד מכם עדיין לא הרגיש מעולם. במצב הלחץ הזה יוצאים מכל אחד מכם תגובות לחוצות, וזוהי הזדמנות להכיר יותר טוב את בן הזוג ולהבין מה מקפיץ אותו, ולמה הוא זקוק. זה לא אומר שאת חייבת לתת לו בדיוק את מה שהוא זקוק לו, אבל זה יכול לעזור אם תעשי זאת. כמובן הדבר נכון גם בכיוון ההפוך - עד כמה הוא קשוב לצרכים שלך, למשאלות שלך. הדרך בה אתם תצליחו לעבור את תקופת המשבר הזאת היא מאוד קובעת וקריטית לגבי המשך הזוגיות. זוגות שמצליחים לפתח כלי תקשורת טובים, להגביר את ההקשבה זה לזו, להבין את נקודת המבט של השני ולכבד את רצונותיו, להתחשב - נעשים קרובים יותר ואהבתם מתעצמת דווקא כתוצאה ממשבר. כמה שזה נשמע מוזר, משברים יכולים לחזק ולקרב. אבל גם הרבה זוגות שורדים ממשבר למשבר, לא מטפלים בבעיית התקשורת המסתמנת, ומדלגים על הקשיים ומחליקים אותם, בלי להיכנס לעומק ולהבין את שורשי המשבר.