לא יודעת מה לעשות

הסיפור שלי הוא די ארוך ואשתדל לתמצת. אנחנו נשואים כמעט 3.5 שנים עם שני ילדים (בני שלוש, ועשרה חודשים). בגדול תקופת החברות והשנה הראשונה לנישואין היו מדהימות בעלי חיזר אחרי העריץ אותי ואני אותו הכל זרם והיה נפלא (יש לציין שהוא גרוש בלי ילדים ואני הייתי אחרי מערכת יחסים ארוכה שבסופה בוטלה החתונה). שביתי היתה בת שנה כמעט מצאתי שבעלי שיקר לי, הוא סיפר לי שיוצא בערב עם מישהו מהצבא ויצא עם ידידה מהעבודה, לקח לי זמן לגלות את זה במהלכו הייתי ממש בלשית והסתכלתי בטלפנוים מילים וכו' עד שהוא הודה שעזר לאותה ידידה במשבר עם בעלה אבל טען שלא היה כלום ביניהם. מאותו הרגע ועד היום עברו שנתיים וחצי ומאז אני יכולה לומר כי האמון בו לא חזר. אני מיסודי אדם תלותי יחסית וחשדן והרגשתי איך הקרקע היציבה נשמטת מתחת לרגלי. אין לי ספק שהגבתי באופן לא ראוי ולא התעקשתי על טיפול זוגי במקום זה הייתי מתפרצת מידי פעם, עוקבת אחריו בדרכים שונות מתעמתת איתו ומבקשת סליחה כי נבהלת מהתגובה שלו. והוא מאשים אותי בכך שאני לא סומכת עליו וחודרת לו לפרטיות זה הדפוס שסיגלנו לעצמינו. אתמול הסתכלתי במקרה במיל שלו וראיתי שכתב לחברה לשעבר שפנתה אליו בכלל שאמא שלו אומרת בנוכחות אישתו שלא היתה ולא תהיה כמו אותה החברה לשעבר, אני נפגעתי עד עמקי נשמתי והתעמתתי איתו על כך. הוא התנצל ואמר שזו בדיחה פרטית ביניהם וממש מתביש שכתב כך ופגע בי אבל יחד עם זאת לא מוכן לדבר איתי כי חדרתי לו שוב לפרטיות. מאז יש בנינו שתיקה רועמת שמבחינתו יכולה להמשך ימים שלמים ואני לא מסוגלת לכך. מבחינתי או שנלך לטיפול או שנפרק את החבילה. השאלה היא האם טיפול יכול לעזור בדפוס קשר כזה הרסני שאני חושדת ובודקת והוא כועס ולא מבין שאין לי תחושת ביטחון איתו (הוא טיפוס ידידותי ופלרטטן באופיו) ובגדול האם נראה שיש סיכוי לשקם קשר כזב שבבסיסו היתה אהבה וחברות, ואם כן איך לשכנע אותו ללכת לטיפול שכזה. תודה מראש ומתנצלת על האורך