מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- הצילו :(liora19/02/2009
אני (בת 25) ובן זוגי(30) יחד שלוש וחצי שנים מתוכן גרים שנה ביחד. מאז שנפגשנו בפעם הראשונה יש בינינו ניצוץ ותשוקה הבעיה היא שאנחנו כל כך שונים ורבים המון... כל דבר כמעט יוצר ריב. אני רואה בעצמי כיותר מתפשרת למרות ששנינו אש, וכל ניצוץ יכול להדליק ריב אני לפעמים מעדיפה לקחת צעד אחורה להתנצל אם דיברתי לא יפה או כעסתי ולסיים את זה, הוא מבחינתו טוען בכל ריב כי אני האשמה העיקרית ויוצרת ריבים, מזלזלת בו. במהלך השנים עשיתי עם עצמי הרבה חושבים וראיתי מצבים שבאמת אולי זלזלתי זו וגרמתי לו להרגיש רע ואני עובדת על זה. מבחינתי הוא מאוד עקשן וכמו ילד תמיד ימצא מה לענות וזה כמובן לפעמים מטריף. הריב האחרון והמאוד רציני התרחש היום ואני חושבת שאנחנו על סף פירוד. יש לו חבר טוב מהלימודים שעובד באיזור המגורים שלנו פעם בשבוע (גר רחוב מאוד) וחברתו גרה במעונות גם באיזורינו. מדי חודש החבר היה מגיע אלינו לישון וחברתו הייתה מצטרפת, הם היו אוכלים ומתקלחים אצלינו ואפילו פעם אחת הבחורה הביאה כביסה אלינו הביתה. הדבר מאוד הפריע לי אבל הרגשתי שאין לי זכות להגיד משהו כי זה חבר שלו והוא סידר לו עבודה והוא עוזר לו וכו'. אבל אחרי שהבחורה הגיעה עם כביסה אלינו מבחינתי זה שבר את גב הגמל, הרגשתי שהבית שלי הוא בית מלון. הם מזמן רצו לשכור דירה אך בסוף החליטו שלא... ולי נדמה כי הם באים אלינו רק כדי להיות ביחד ולי זה מפריע, אמרתי את זה לבן זוגי , הוא מצידו אמר שאני בן אדם רע ולא מתחשב. היום נסעתי להורים ובגלל שאני לא בבית הוא החליט שוב לאשר לחברים שלו לבוא לישון אצלינו ואמרתי לו "לא" התחיל ויכוח של "Tת לא בבית מה איכפת לך, מה את עושה לי פרנציפ?" ניסיתי להסביר לו שזה הבית שלי ואני לא מוכנה לשמש בית מלון למפגש אהבים... בקיצור הוא אמר לי שאם זה ככה הוא לא יכול לחיות בבית שלי. בעבר ניסיתי כמה פעמים לבקש ממנו ללכת ביחד לטיפול זוגי כי אני רואה אותנו יחד לכל החיים, אני מאוד אוהבת אותו ומאוד רוצה שמישהו יעזור לנו להגיע לעמק השווה אך הוא מסרב. אני צריכה עזרה.... :(
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר היי ליאורה
יעלה20/02/2009לפעמים גם טיפול יחידני יכול לעזור לבעיות זוגיות. אם בן זוגך אינו מעוניין בטיפול זוגי ,לכי לטיפול את בעצמך. התובנות שיהיו לך לגבי עצמך יושלכו על מערכת היחסים וגם בן זוגך יעבור שינוי כתוצאה מכך. בהצלחה!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהאפשר להתווכח ולהישאר אוהבים וקרובים
דורית כהן25/02/2009ליאורה היקרה, ראשית, סליחה על העיכוב בתשובתי. אני מבחינה כאן בשני נושאים. האחד - סגנון התקשורת שלכם, והשני - הריב הספציפי עליו סיפרת. העניין המהותי הוא סגנון התקשורת שלכם, אשר מעביר מצבים יומיומיים, שיתכן וחלק מן הזוגות צולחים אותם ללא פגע - לרמה סוערת של ויכוח ההופך לריב. לשניכם, ולפי תיאורך לו במיוחד, מאוד חשוב לצאת צודק, וכאשר אינכם מסכימים, וזה קורה לכם הרבה, כי כנראה כל אחד מכם הוא טיפוס אינדיבידואליסטי, בעל עקרונות, אינכם מוצאים דרך לחיות עם אי ההסכמה בשלום. מדברי את כבר מבינה שיש גם דרך אחרת...לקבל מראש את הנחת היסוד שיהיו ביניכם חילוקי דעות, וכי אפשר לחיות עם המון אהבה גם כאשר לא מסכימים. אולי אפילו יהיה לכם יותר מעניין בחיים בדרך זו, לעומת זוגות דומים, כמעט זהים, אשר במהרה משעממים איש את רעהו...אני חושבת שכאשר ישנו ויכוח, אתם מרגישים באותו רגע שמאוד קשה להישאר אוהבים תוך כדי הויכוח, וכי מישהו צריך להיכנע, להתפשר, כדי שההרמוניה תחזור. לכן את מרגישה צורך להתנצל.
אני מאמינה שאפשר גם להישאר באי הסכמות, אבל לפתח יכולת "דיסקוס", כלומר לשוחח עליהן בצורה יסודית ועם המון הקשבה. כי תתפלאי, אבל כאשר מצליחים באמת להקשיב לנקודת המבט של בן הזוג בלי להתפרץ תוך כדי ובלי לנסות לשכנע אותו שהוא טועה, מתחילה להיווצר הבנה עמוקה יותר. אחת הבעיות בויכוח היא שההקשבה נחסמת בו, וכל אחד בעיקר רוצה להשמיע ולשכנע! מה דעתך שבויכוח ביניכם המטרה תהיה קודם כל להבין את נקודת המבט של הצד השני לעומק? הבנה עמוקה מאפשרת למצוא גם נקודות הסכמה מעטות ביניכם בסופה של ההתבוננות הזאת, אך בעיקר להרגיע רגשית את סערת הנפש, כי מה שמתלווה לריב שכזה היא ההרגשה שבן הזוג שלי לא באמת הבין אותי ולא היה קשוב אלי, וזאת הבעייה המרכזית הגורמת להתרחקות רגשית ולהצטברות של כעסים.
אשמח לשמוע מה דעתך* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם פרפקציוניסטים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)
.jpg)

