שתיקות של בן זוגי, בבקשה עזרה

אני מבינה מה שאת אומרת יש גברים שההתמודדות שלהם עם מצבים היא שתיקות. לדעתי את צריכה לנסות ולדבר איתו כשהוא פחות נסער וסגור ולברר איתו מה בדיוק מפריע לו. יכול להיות משהו שקשור לגרושתו או לילדים שלו או בכלל למצב שעברתם לגור יחד והוא לא הסתגל עדיין לרעיון. כמה זמן הוא גרוש?האם הגירושים טריים? כי אם כן אולי זה קשור...או אולי בעבודה שלו אם הוא עצמאי עם לחצים. בכל מקרה אם זה מעודד אותך השתיקות האלה נמצאות גם אצל נשואים בלי עבר של נישואים קודמים.זה תלוי באישיות שלו אבל לדעתי אם את אוהבת אותו את צריכה להיות סבלנית איתו ולתת לו את הזמן שלו. אשמח לדעתך

המעיד על בעיה . ועכשיו את יכולה להבין למה נישואיו כשלו... (בין היתר) . אין לבן זוגך מיומנות של תקשורת, ליבון בעיות, הבעת רגשות ועוד ועוד. לדעתי כדאי לטפל עכשיו לפני שגם יחסיכם יעלו על שירטון.

היי, אני חושבת שזה קצת מרחיק לכת, אמנם אני בטוחה שיש גם מקרים שאת צודת לגביהם, אבל ממה ששירי כתבה ועד למה שאת הסקת- הדרך מאוד ארוכה. סה"כ לאנשים שונים יש דרכים שונות להתמודד עם מצבי לחץ ומשבר. בהחלט ובהחלט יש אנשים שכך הם מתגברים על בעיות, סערות פנימיות, התלבטויות וכעסים. יש גם נשים כאלו. אנשים כאלה רואים בשתיקה כ'תקופת מעבר' עד לרוגע והצטננות. כשבן הזוג יירגע מעט, אולי עוד כמה ימים, שירי תוכל לשבת איתו בבית קפה, ללא ילדים מסביבם ולנסות שוב להעלות את הבעיות ולהיות פתוחה לביקורת וגםלשדר זאת ע"י רוגע והעלאת רגשות חיוביים מולו (הייתי אפילו מראה לו את ההודעה שלה פה כדי להמחיש). ייתכן וזה מצביע על בעיה גדולה יתר מסתם שתיקה לצורך הירגעות ויתכן ולא. אבל לא הייתי מרחיקה לכת אלא מטפלת בבעיה כפי שהיא מוצגת עכשיו- חוסר תקשורת על רקע, כנראה, משהו שקרה, והוא עדיין לא מוכן לחשוף את זה. סה"כ הקשר טרי עם מורכבות של ילדים משני הצדדים, זה לא כ"כ פשוט. צריך סבלנות ונראה שלשירי בהחלט יש אותה. ולשירי, את בדרך הנכונה לדעתי. קחי עוד יום יומיים, נסי לצאת איתו לאיזה בית קפה ולנסות להבין מה פשר העיניין. את יכולה לכתוב לו מכתב קצר בו תתארי מה את מרגישה, מתוך נקודת מבטך ולא מתוך נקודה מאשימה או שיפוטית. מכתב בו את מביעה את ההבנה והקבלה שלך אותו גם במצבים קשים ובקשה אמיתית לשיתוף פעולה מלא מצידו כדי לשמר את הקשר. אני בטוחה שהזמנה מסוג זה תביא עמה פתיחות (חשוב לדבר במקום נייטרלי ללא הילדים), ואוליי גם פתרונות ותובנות בהמשך. אם זה ממשיך, אזיי יעלה צדקה באומרה שיש פה בעיה גדולה יותר ואולי כדאי לשקול ייעוץ (אפילו רק לך אם הוא יסרב) כדי לראות איך מתמודדים עם זה לפחות במערכה שלך מולו. אולי לאט לאט תעלי על דפוסים חוזרים ותוכלי יחד עם המטפל לנסות להגיע לדרכים שיפתחו אותו, ושיגרמו לתקשורת טובה יותר. אולי בהמשך הוא אפילו יסכים להצטרף. בהצלחה רבה.

היי שירי, את מתארת את השתיקה שלו, מול נסיונותייך להבין מה קורה אצלו, מה לא בסדר. מכיוון שהזוגיות שלכם היא מאוד קצרה ואילו התגובה שלו היא יחסית קיצונית - שתיקה רועמת - אני מניחה שאת סגנון השתיקה שלו הוא הספיק "לפתח" עוד לפני הזוגיות איתך. מכיוון שזו טכניקת תקשורת מאוד לא יעילה, אני משערת שעובר עליו בימים אלו משהו קשה, עד כדי כך שהוא לא מסוגל להיכנס לשיחה אודות העניין. יש להניח שבעבר זה כבר קרה לו וכי זהו דפוס אצלו בשעת משבר. אם את מסוגלת להיות חזקה, להאמין בו, להיות סבלנית ולא לנדנד, יתכן שזה יעבור אם תגידי לו - אני מבינה שעכשו אינך מסוגל לנהל איתי שיחה. אני לא יודעת למה זה ככה, אבל אני רואה שזה מה שקורה. בסדר. קשה לי עם זה, זה נכון, וחשוב לי להיות מסוגלת לשוחח איתך על הכל, אבל אני אחכה לך - מתי שתהיה מוכן לשיחה - תודיע לי, ונתיישב לדבר. האם את מסוגלת לתעצומות הנפש הללו? לקבל בעצם את העובדה הוא נסער עכשו ושאין לך דרך לחדור אליו, וכי כל מה שאת עושה בנסותך ללחוץ עליו לשוחח עלול להגביר את ההתכנסות שלו.
אני חושבת שמול השתיקות שלו בנות הזוג הקודמות היו מאבדות את העשתונות (זה די טבעי...) והיה קורה סחרור והחמרה מעבר לבעייה המקורית שיצרה מלכתחילה את ההתכנסות שלו.
אולי (לא בטוח...) אם תצליחי לשמור על שלוות הנפש שלך נוכח השתיקות ובאמת לתת לו את הזמן שלו לצאת מכך - זמני היציאות יתקצרו, ללא סיבוכים נוספים.
עלי לציין שיש גם אפשרות בעייתית יותר, שזו לא רק בעיית תקשורת אצלו אלא עובר עליו משהו קשה שאינו קשור אלייך, ויש לשים לב ולבחון האם קרה משהו בעולם שלו, או שקרה משהו רגשי מולך שהוא אינו מסוגל להגיד לך עדיין...