ססטוס קוו

שלום רב, נשואים ארבע שנים והורים לילדה בת שנה. לאחר תקופת ריבים קשה מאוד, ישבנו ביחד והחלטנו לנקוט מספר צעדים כדי לשפר את האווירה. אחד הצעדים המשמעותיים יותר היה ארוחת ערב משותפת לי ולו ולבתנו הקטנה. מאז אני מרגישה שאנו פחות רבים, יותר מדברים האחד עם השני, כי יש זמן ביחד במהלך היום, לפני שנוחתים מול הטלויזיה. אבל - א. עדיין אין בינינו מגע, חוץ מנשיקת שלום וחיבוק, וכל המגע מוקדש לילדה בת השנה. על הספה בטלויזיה אנו יושבים כל אחד בקצה שני, במקום בו הספה נפתחת לריקליינר, כך שכשנותנים יד מדי פעם, המגע מרגיש ממש זר. על סקס אין מה לדבר- לא היה כבר למעלה מחודש, לא שקודם התפרענו. בגלל הלידה, תדירות הסקס ירדה מפעם בשבועים לפעם במתי שכבר אי אפשר עם ההורמונים, שזה חודש-חודש וחצי. ואז הסקס משעמם, חדגוני וברור עוד לפני הנשיקה הראשונה. ב. בתקופת הריבים היו לי המון מחשבות על פרידה. עכשיו הם קצת שכחו, אבל עדיין, למרות ה"רגיעה" אני לא יכולה לשכוח את כל הכעסים, ומרגישה כאילו יושבת על הר געש של הכעסים שלו, שעתיד להתפרץ בכל רגע ושוב להעכיר את האווירה. כך שגם בתקופת רגיעה קשה לי להתקרב אליו ומרגישה שצריכה הרבה יותר זמן מהשבוע הרגוע. מה עושים? אנו נרצה בעתיד עוד ילדים, ואני לא רוצה להיות מהזוגות שבגיל 50 מוצאים עצמם מרוחקים ומדברים רק על הילדים.