התייעצות עם אנשים אובייקטיבים

שלום. אני ליטל בת 24 מהמרכז. אני עם חבר שלי מזה שנתיים וחצי ואנחנו גרים יחד שנה. אני אוהבת אותו. כשאנחנו לבד בבית הכי כיף לנו בעולם. העניין הוא כזה: אנחנו לא מקיימים הרבה יחסי מין (פעם בשבועיים בערך). הדבר נובע בעיקר מלבידו נמוך שלו ומכך שהוא השמין, עסוק בלימודים ומודאג בקשר לכסף ועבודה. מדובר בבחור בן 26 חשוב לציין. מעבר לכך הוא מאוד מעוניין (וגם אני עד היום) שעוד שנה בערך נתחתן. העניין הוא שבגלל מצבו (ובגלל האופי שלו) הוא לא יוצא הרבה. אני בדיוק ההפך. אני לא יכולה להישאר בבית הרבה, אוהבת חברה ולצאת. הוא כועס עליי על- כך שבזמן האחרון אני יוצאת כמה פעמים בשבוע (חשוב לציין שמבחינתו לצאת זה גם סיבוב שופינג, שכידוע נשים ואני מטורפת על זה). הוא אומר כי אני צריכה לנקות יותר ולהיות בבית יותר. בשנה שגרנו יחד כמעט ולא יצאתי ולא קיימתי יחסי חברה, אך בזמן האחרון אני מרגישה שאני בתקופה שאני חייבת להתאוורר ולנצל את הגיל שלי. באחת מהשיחות שלנו על-כך הוא היה תוקפני ואמר שהוא לא רוצה להגיע למצב שבו הוא אומר לי לא לצאת. מעבר לזה כל פעם שאני יוצאת ההרגשה מגעילה. אני מרגישה שאני צריכה לחזור הביתה מהר כי הוא יושב ומחכה. מעבר לכל זה הבחור אינו מפרגן ואינו מחמיא כלל. אני יודעת שהוא אוהב אותי ונורא אכפת לו ממני אבל האם זה מספיק לקשר ארוך?