בעלי חוצה קוים אדומים

מרינה היקרה, נראה לי שבן זוגך הוא טיפוס של אמן, שזקוק לפרטיות שלו ובעיקר לתחושה שהוא חופשי בעולם הגדול, ללא התחייבויות. הוא באמת קצת יוצא דופן לעומת גברים אחרים. השאלה היא האם את יכולה לחיות עם היציאות האלו. אם את בעצמך אישה חזקה, עצמאית, מה יקרה אם תאפשרי לו את החופש שהוא זקוק לו? אני מציעה לך להשאיר בצד את הנורמות המקובלות ולראות מה את אוהבת בו. יש אנשים מקסימים שמאוד כיף להיות איתם, דווקא בגלל שהם מרשים לעצמם לעשות מה שבא להם מידי פעם. חשבי על כך: אולי את לא היית נפגעת כל כך מהתנהגותו, אילו היית אומרת לעצמך שהוא לא עושה את כל זה נגדך או בגלל שהוא לא אוהב אותך, אלא בגלל שהוא מאוד זקוק לכך מידי פעם - בשביל הנפש שלו. הרי הכעס שלך והתסכול שלך נובעים בגלל שאת נפגעת מהתנהגותו. אבל אפשר לשנות את כללי המשחק ולהחליט לעצמך שהזוגיות שלכם היא לא זוגיות רגילה, ובשביל לקבל את הדברים הטובים ממנו, את הכיף, אין ברירה וצריך לשלם מחיר מסויים כל כמה זמן. אם תרפי ממנו ותפסיקי לנדנד לו ותתני לו את החופש שהוא זקוק לו - מאוד יתכן שהוא יצטרך פחות חופש. כרגע הוא נאבק עם עצמו ואיתך בכל פעם שעולה לו הדחף הזה. אבל אם הוא לא יצטרך להיאבק כל כך - אולי ההתנהגויות שלו יהיו יותר מתחשבות במקצת, ברגע שהוא לא יצטרך ללחום בך.
זוגיות נורמלית, מקובלת - לא מתאימה לכם ואתם צריכים למצוא את הכללים שמתאימים לכם.

דורית הי.תודה על התגובה.לדעתי בעיה לא בחופש.בעיה בצורך לחצות קווים,ולא משנה מה רוכב שלהם.אמרתי לו שאין לי בעיה אם צרורך שלו בניתוק,אבל בצורה אנושית ומאורגנת-להודיע מראש,לסיים משהו שהיה צריך לסיים דחוף[תשלום לבנק,אחרת יגבילו את החשבון],לידעוג שיהיה לי כסף זמין לאוכל [חשבון שלי מפוצץ בתשלומים וכסף נזיל רק מחשבון שלו],לא לסגור טלפון-אני לא היתקשר,רק צריכה לדעת שבמידת הצורך הוא זמין.ומה לגבי הכסף של ילדי שהוא לקח,ואין אפשרות להחזיר?או לדוגמה הוא רצה להיתחבר לסקס צ'ט,אין לי בעיה,זה מדליק אותי.אבל איך זה נעשה?פירסם תמונה שלי ,התכתב בשמי ללא ידעתי ורק הודיע שבשעה מסויימת מכקים לי בצ'ט.מה לגבי חוסר אחראיות בהקשר לעבודתו,בהקשר למצב כלכלי החמור,שנוצר בגלל בזבוזים שלו ,בגלל שלא עובד אפילו משרה מלאה?שקרים ,הסתרות בהקשר להרבה דברים,אני גם אדם שזקוק לחופש,אבל זה לא פוגע באף אחד- מצייר,לומדת כל מיני דברים שמסקרנים אותי,הם רק שלי ולא משותפים.הבעיה היא שבעלי מרגיש את אצמו די "קטן " לידי,הוא הודע בזה לא מזמן .הערכה עצמית שלו מאוד נמוכה, אמנם הוא מתחיש את זה.ובמקום ללמוד איך "ליגדול" ולעלות את הערכה עצמית הוא מינסה לידחוף אותי לפינה החשוכה שלו [זה מילים שלו].אני יודעת שהוא זקוק לתמיכה,אבל לפמים אני לא רואה במה ליתמוך.גם לאחרונה [קראו יותר מדי דברים ]יש לי ירדה משמועתית בחשק מיני.מה אלי לעשות?

דורית הי שוב. השאלה שלי בהקשר לצורך של בעלי להיות חופשי ללא התחייבויות. האם זה אפשרי? אם יש בתמונה ילדים,בנק שלא עושה הנחות וצריך לשלם בזמן.בעלי בא ממשפחה עמידה,הורו תמיד דעגו לו בבחינה כלכלית.אבל היום הכל אחרת.הם מזמן הלכו לאלמם וזרם של כספים ניפסק .הוא צריך לידעוג לעצמו,אחרת יהיה ברחוב.איך אפשר לתת תחושת חופש ללא התחייבויות ולא לידרוש שיעבוד,שיפרנס.אני עובדת ומרוויחה לא רע אבל לא מספיק כדי לפרנס גם אותו.[גם פרזיטיות לא מקובלת אלי] תודה מראש.

מרינה יקרה, לפי דעתי משעמם, חוסר מחוייבות, בדיקת דבולות, מה זה הדבר זהז, מה אתם לא בגן ילדים כבר. לפי דעתי משהו מפריע לו מאוד ומשהוא מפחיד אותו מאוד. אני מכירה סיפור מאוד דומה מהמשפחתי, אימא הנהדרת שלי הייתה מצב כמו לך במשך כ 18 שנה, וכלפעם נתנה סיכוי ,צ'נס, שייסתדר, שהוא ייקח את החופש שלו ובסוף הכל יהיה בסדר. תנחשי מה קרה פעם אחר פעם...הקווים האדומים ניהיו קווים בורדו...מכל הלב, אם את מסוגלת לפרנס את עצמך וילדים שלך אינם קטינים, תעזבי, תסגרי את הדף, ותתחילי סיפור חדש בחייך, סיפור בו יהיה מקום גם בשבילך, בו את גם תהיהי מאורשרת. אנשים לא משתנים, במיוחד בגיל המעמד. את חזקה, את יחולה, את שולטת בחיים שלך, את עשית הרבה על מנת ליישר חיי הזוגיות שלכם, אך שום דבר לא הולך בכוח. ואי אשר כל הזמן להשתדל בגדול רק מצדך. הוא, טוב, הוא בעלך, אולי קשה לו, בבקשה, תני לו חופש, אך גם אל תסבלי. מגיע לך יותר. זה רק דעתי