הפתעה- אני לא רוצה בך יותר

היי אבי, סיפור דומה יש לנו... בנישואי הראשונים הגרוש שלי החליט משהו דומה אחרי 3 שנים. אני הצעתי טיפול והפסכולוגית המדהימה קלטה שיש ביננו פערי אמוציות,אינטיליגנציה אדירים. אין לי מושג אם אצלך זה כך, אך היא פיצלה את הטיפול לפרטני ואח"כ לזוגי שכבר לא יצא, כי הבנתי שהוא לא ראוי לי. מה שאני רוצה לומר, ראשית, כל הכבוד לך על הצעת התמיכה! שנית, אל תלחץ, אתה צרי ךשהיא תרצה לחזור אליך מעצמה ולא כתוצאה מלחץ. ייתכן שהיא תגיע לתובנות חיוביות בעקבות הטיפול, ותבין כמה אתה יקר לה. סמוך על אנשי המקצוע שיאירו את דרכה וישפרו את האני עצמי שלה. שלישית, וזה מה שאני הכי מאמינה, הכל קורה לטובה. מכל משבר צומחים וזה מנסיון, קמתי כמו טייקון מהסיפור הזה... מה שלא יהיה, שיהיה בהצלחה :)

ורד שלום, קדום כל המון תודה על התמיכה , אני מקבל בהחלט את הצעתך וגם אני אמרתי זאת לאשתי שארצה שהיא תחזור אליי רק במידה והיא רוצה אותי באמת ולא כברירת מחדל אחנו נשואים כבר 15 שנה ועברנו כל כך הרבה חוויות טובות במהלך השנים הבסיס לקשר הוא חזק אני מקווה שהבעיה היא גיל המעבר ובטוח שאשתי עושה את החשבון טוב טוב ,כי מי שיפגע מכל העניין זה קודם כל היא, אחר כך הילדים ואני כנראה אתגבר על העניין למרות שאצא עם צלקות . אני מאד רוצה לחשוב חיובי והייתי מעוניין לשמוע לאור נסיונך מתי הרגשת שזה לא זה ומה את מציעה לי לעשות כדי שהמקרה שלי יסתיים בצורה שונה משלך כלומר שלא אפרד. אני יודע שנהגתי בצורה מאד נדיבה עם אשתי אבל אני עדיין אוהב אותה ורוצה בה וכמובן שטובת ילדיי עומדת מול עיניי. ידוע לי גם שעכשיו ההחלטה בידיה ואני לא מתכוון להתערב ברגשותיה מלבד זאת שהתחלתי לחזר אחריה כמו בהתחלה ואני חייב לומר היא נהנת מזה סליחה באם לקחתי יותר מידי זמן ממך והמון תודה באם תגיבי מצפה לתשובה אבי

היי אבי, קודם כל בשמחה, למרות שהייתי שמחה שהשיחה תהיה בנסיבות משמחות יותר אבל... אלה החיים. מתי הרגשתי שזה לא זה... ניסיתי הכל. לדוגמא, לדבר, לריב, לבכות, לשפר, להציע, להתרפק על העבר וכלום לא עזר. פנינו לייעוץ ועדיין לא חשבתי שהסוף קרב. לאחר מספר חודשים, הבנתי (ההארה פשוט הגיעה) שאני לא מעוניינת להיות עם אדם מדופרס, שהיום מטורף עליי ומחר מכונס בעצמו, כי מגיע לי הכי טוב. זה לא היה פשוט אבל משם נסקתי מעלה. דבר נוסף, לא מכירה את אישתך, אך ברגעי הגסיסה של הקשר שהגרוש שלי ניסה לחזר אחרי, זה דחה אותי והרחיק אותי עשרת מונים. תגשש, תקרא את התגובות שלה, שלא תמאיס את עצמך. ייתכן שהיא שונה ממני ומקבלת את זה באהבה, אני לא סבלתי את זה עד כדי גועל. ולסיכום, מאוד מאמינה באנשי מקצוע, כמובן הטובים שביניהם. שיהיה בהצלחה ולא להתייאש :)

אבי שלום לך, אני חושבת שכל הכבוד לך על ההתגייסות שלך לאפשר לה לעבור את התהליך שהיא זקוקה לו. יחד עם זה נדלקה לי נורה אדומה מן המשפט שלך: בתנאי שחיינו הזוגיים למרות המשבר יחזרו לקדמותם קרי - יחסי -מין (כמובן בהסכמה). אני חושבת שלא נכון להעמיד את התנאי הזה, כי הוא דווקא מנציח את התחושות שלה שאין לה תשוקה אליך, ומאלץ אותה לבוא לקראתך - כי זה התנאי שלך - בניגוד לתחושות הבטן שלה. הרי זה הוא הנושא שהדליק את כל המשבר הנוכחי - שאין לה תשוקה אליך והיא ממחפשת ריגושים אצל גברים אחרים. לדעתי -למרות שיהיה לך אולי קשה לשמוע זאת - חשוב לעשות הפסקה בתחום הזה, ולהסתדר בינתיים בעצמך, ולא להפעיל זאת כתנאי. לאחר התהליך שהיא עוברת, חשוב להתחיל לבחון את המיניות שלכם כזוג ואת התקשורת הרגשית שלכם בתחום זה ובתחומים אחרים, כדי לטפל בבעייה המינית ביניכם.
מה דעתך?

דורית שלום,

תודה רבה על עצתך המועילה ואכן מזה כחודשיים אינני מקים יחסי מין עם אשתי , אלא רק מעניק ליטופים וחיבוקים בהמשך לרצונה ללא מימוש רצונותיי.
אני שלם עם ההחלטה שלי וממתין ליום בו היא תחליט באמת האם היא רוצה בהמשך הקשר איתי באמת אבל מתחושת הבטן ולא הראש.
שאלתי אלייך היא כמה זמן עליי להתנהג בצורה כזו שמאד קשה לי אני בחור מאד מיני ורק בשל אהבתי לילדיי ולאשתי מוכן כרגע להתאפק.
מעבר לזה האם יש לך עצה נוספת מלבד המנטרה הידועה שהזמן יעשה את שלו.
אציין רק שאשתי נמצאת עכשיו בטיפול אישי ואני מרגיש שינוי ביחסה אליי , גם היא מבינה שאני לא הבעיה אלא משהו מעברה ומהילדות שלה.
סליחה באם ערבבתי דברים אבל אשמח לשמוע את תגובתך
חג שמח

אבי שוב שלום לך, וסליחה על העיכוב בתשובתי.
אינני מרגישה נוח לכתוב לך עצות נוספות בלי להכיר יותר טוב את הנפשות הפועלות. כל מה שאני יכולה לכוון אותך הוא להרפות ממנה, די בדומה למה שכתבה לך כאן מישהי. כי ככל שאתה מנסה להיאחז בה יותר - כך היא תשקיע אנרגיות של בריחה ממך והפניית עורף. דאג עכשו לעצמך ככל שאתה יכול. מצא דברים שגורמים לך עונג והנאה שאינם קשורים אליה. הרפה ממנה ותן לה ללכת בדרך שהיא זקוקה לה עכשו, וחפש גם לעצמך דרך משלך שתהיה לך טובה, בנפרד ממנה. היא עוברת עכשו תהליך שחשוב לה לעבור אותו, אפשר זאת גם לעצמך, ואולי בהמשך יהיה לכם "מפגש דרכים", "הצטלבות" - שתתאים לכם, ואולי לא.

מה לא ברור לך שזה ניגמר שמור על מעט הכבוד העצמי שנישאר לך ולך הביתה אגב לדעתי היא מימשה את כל מערכות היחסים שהיו לא אתה פשוט לא מפנים