לא מתגעגע

שלום, שמי עינת ואני נמצאת במערכת יחסים רצינית עם גבר בן 27 מזה שנה וחצי. אציין שנפרדנו לתקופה של 4 חודשים וחזרנו אחד לשני לפני כחודש וחצי. הסיבה לפרידה הייתה עקב ריבים ממושכים שרובן היו חסרי תוכן ונבעו מתקופה מלחיצה של לימודים ולא מחוסר אהבה. כאשר חזרנו להיות בקשר, סיכמנו שדברים שלא היו טובים בעבר ישתנו, ושנפיק לקחים מהפרידה הקודמת ונאמץ גישה בריאה יותר. הבעיות שמבחינתו הפריעו לו מהקשר היו: הריבים המרובים, וחוסר המרחב ( היינו מתראים כל יום וזה הותיר לו פחות זמן עם עצמו, שנינו רצינו לראות אחד את השני ורק בתום הקשר הוא ציין שזה הפריע לו). החודש וחצי הנ"ל שאנחנו יחד היה מדהים, הוא התאהב בי מחדש, נתן לי את כולו, והרגשתי מאושרת מתמיד. גם אין כ"כ ריבים, ואני כן משתדלת לתת לו מרחב וכשהוא עייף אני אומרת לו שלא נתראה. אתמול הוא פנה אליי כשהוא מבולבל מאוד ושיתף אותי בבעיה שמאוד מטרידה אותו - ביומיים האחרונים שלא ראה אותי הוא לא חש געגוע אלא רצה פשוט להיות לבד עם עצמו, כמו כן ציין כי קרו מספר פעמים בהם ראה אותי והרגיש שמעדיף להיות לבד. הוא כן הדגיש שהוא אוהב אותי מאוד ושהחששות שלו נובעות מכך שבעבר כשהתחלנו את הקשר הרגיש שרוצה אותי איתו כל הזמן וכעת פתאום יש ימים שלא מרגיש ככה. הוא אומר שזה לא אופר לגביי כי אני לא מרגישה את התחושות האלו. אני אישית אמרתי לו שאני חושבת שזה נורמלי ושכל אחד צריך זמן לבד. אבל הוא פוחד שזה משקף משהו, כי בעבר לא הרגיש ככה, ומרגיש רע עם זה. האם התחושות שלו הן נורמליות או שמע זה אכן משקף שהוא לא כ"כ רוצה להיות איתי בקשר? מה הדרך הנכונה להתמודד עם מצב שכזה? מחכה לתשובתך, תודה, עינת