for Shir

היי שיר, שוב מודה על העצה ושיתוף פעולה. הרבה ממה שאת אומרת עבר לי בראש, ויחדעם זאת שנתיים + לאנו גרי כמשפחה מוצלחת - זה לא נותן אפשרות לקום וללכת, הרי אני מרצוני הלכתי והסכמתי לבניית הקשר הזה, וגם הצלחנו בגדול אפשר לומר, כפי שאמרתי לא תמיד היה קל ולא הכל היה ורוד וגם לא ציפיתי לקל ולורוד, אני די עומדת עם הרגליים על הקרקע. אני לא ניסיתי וגם לא אנסה לשנות אותו אפילו לקצת, זה מובן לי וגם מקובל עלי. מצד שנני אני כל כך מבולבלת ומופתעת, במיוחד עכשיו (לא יודעת מדוע דווקא עכשיו) מתבובתו, עקב המצב בחוץ מצבינו גם ירד, הוא מאוד לחוץ ועצבני, ואני מאוד תומכת בו, לא מתעצבנת, דואגת פי עשר מהרגיל, רק כדי להקל עליו את הלחצים. הוא מבין את זה, ואפילו מעריך (כך נראה לי או שכך אני רוצה לראות את זה) ושוב, כפי שאמרתי, שאלתי את עמצי איך בן אדם שאוהב יכול לומר דברים כאלו. אני רציתי את המשפחה הזו, וגם הוא רצה, לכן עברנו יחד די הרבה והכרנו אחד את השני, מובן לי שגם במשפחות הכי טובות יש אי הבנות ונעלבים, אני בסופו של דבר אוהבת אותו ומאמינה שהוא גם אומר אמת, שאוהב. עצוב לי, מרגישה עבודה, פשוט עבודה.