גבר קרוב-רחוק

יעל היקרה, תודה על מכתבך המאלף, אני בטוחה שרבות מזדהות (ואולי גם רבים, שיסלחו לי...) עם מה שאת מתארת. ראשית אאחל לך החלמה מהירה וקלה. שנית, אכן יש טיפוסים שזה לא התחום החזק שלהם - טיפול ותמיכה - פיזית ו/או רגשית. יתכן שיש להם תכונות אחרות מצויינות, ועלייך לעשות את השיקלול.
לגבי המושג דרישות: אין לך מושג כמה אני מתנגדת לדרישות בין בני זוג!!!
דרישה ישר מקפיצה פיוז של התנגדות ומרדנות, וכאשר בכל זאת מבצעים אותה אז למי שמקבל יש את ההרגשה שעשו בשבילו מתוך כניעה, ריצוי, ולא מאהבה.
לכן אני בעד לעבור ל"מוד" של ב ק ש ו ת ול א ד ר י ש ו ת. בקשה משמעותה לאפשר את החופש
(האמיתי - דיר באלאק!!!) לבן הזוג להגיד כן או לא לפי בחירתו. כי אז ה"כן" הוא מתוק מדבש...הוא בא ממקום של בחירה לעשולת משהו למעני מתוך אהבה ורצון לעשות אותי מאושרת. ואם אמרו לי "לא" - זה בגלל שממש לא התאים לו עכשו או בכלל. הגישה הזאת מאפשרת גם לדעת טוב יותר עם מי יש לך עסק. יחד עם זה - נא להרבות בבקשות ברורות, ספציפיות, כדי שהוא לא יצטרך לנחש. הביאי בחשבון שכמו שאת מצפה שיעשו בשבילך מה שאת נוהגת לעשות בשביל אחרים - אולי עבורו כאשר הוא חולה הוא הכי מעדיף שיעזבו אותו בשקט??? ומתוך התחשבות הוא עושה זאת למענך כי אין לו מושג שאת הפוכה???
הבריאי מהר, וכתבי לנו מה דעתך...

אני אבדוק את העניין