יחסים

ב היקרה, אתם עוברים מה שנקרא "התאהבות" : סחרור חושים וערפול ההגיון, אבל זה כל כך נעים וממכר, שלא באמת רוצים או יכולים להפסיק, כי זה כל כך הפוך ממה שקורה לנו בבית ובשגרה המוכרת. יחד עם זה אני יכולה להגיד לך בבטחון כמעט מלא את התסריט הידוע מראש: בסוף מקיימים יחסי מין, ולאט לאט הריגוש יורד, ולאחד מכם יש נקיפות מצפון קשות, או שבן הזוג מגלה ויש צרות גדולות ומסביבכם נפגעים כולם, החל מנבי הזוג וכלה בילדים. ואם הכל מוביל לאהבה אמיתית, מעבר לסחרור העכשווי, הרי אם תפרקו את הזוגיות הקיימת ותקימו תא משפחתי חדש, רוב הסיכויים שבעוד כמה שנים תהיה התרגלות ותרגישו צורך שוב להתרגש...עם מישהו אחר...
כי ככה חלקנו הגדול בנוי, אנו זקוקים לריגושים, לפנטזיות, וככל שאנחנו רגילים למישהו יותר - כך הריגוש יורד, לצערנו.
אני מציעה לך ולחשוב היטב על מה שכתבתי, כי שמעתי את התסריט הזה המון פעמים.
קבלי שרגשותייך ורגשותיו הן משהו זמני, מרגש, אנושי, ונסי להסתפק בריגוש העכשווי שזה נותן לך, בלי לממש שום דבר. יש סיכוי שאם תשתפי את בעלך במה שמתעורר אצלך, אולי אף לו יהיו סיפורים מקבילים, ואולי תחליטו לעשות משהו עם השחיקה שאת מתארת בנישואייך, כי חייבים לתחזק את הזוגיות וליצור בה ריגושים מידי פעם הפתעות וחידושים, אחרת הצורך בריגושים חיצוניים גובר.

בעצם את יכולה לראות עכשו שני מסלולים אפשיים: האחד - מסכן מאוד את כל מה שבנית עד כה, והשני - מתחיל לערוך קצת שינויים בנישואייך על מנת לשדרג אותם.

דורית היקרה,

אני מודעת לכל מה שאת אומרת.
ואני מודה לך על ההתייחסות.
המצב בנינו הוא כזה כרגע אנחנו מיום א האחרון לא מדברים מעבר לשלום שלום וענייני עבודה אנחנו עובדים צמוד ובאותו חדר- כך שסיכון גבוה.
זה לא פעם ראשונה שיש כזה פיצוץ זה תמיד מגיע למבוי סתום שהוא מנסה קצת להציע לקדם וממש בעדינות כי הוא מאוד מפחד שאני אחשוב שהוא שמה בכדי לנצל אותי ואני לא מוכנה בשום פנים באופן להתקדם איתו כי אני יודעת שזה יגיע ליחסי מין ואני אתרסק אני יודעת גם שאני לא יכולה לעזוב את המסגרת שלי וגם הוא לא ואנחנו רק נסתבך עוד יותר- ואמרתי לו את זה מ"ס פעמים למה הוא לא מפחד הוא מעולם לא בגד באשתו אז הוא אומר לי שהוא יודע שאיתי זה מאהבה.
אנחנו לא מדברים כי היה בנינו דיבור על הנושא כמו המון פעמים ביום א והוא זרק לי למה את נטפלת ומאז אני לא מדברת איתו.
איך אני מתנהגת הלאה איך אני מתמודדת אני לא סובלת כרגע אולי אני חשה געגוע והחמצה בלתי פוסקת אבל אני בסדר.
מה אני עושה איך מתנהגים איך ממשיכים הלאה?

אם את שלמה עם ההחלטה שלא יהיה ביניכם שום דבר - לא רגשי ולא מיני - אז אני מאמינה שאם לא תישברי באמצע ותעודדי אותו (עבור קצת ריגוש, כמו שהיה בהתחלה), לאט לאט תהיה התרגלות. אני חושבת שברגע שאת "מחליפה את הדיסקט" ואומרת לעצמך שכאן לא הולך להיות שום דבר ושלמה עם עצמך - אז כל פעם נוספת שתראי אותו ולא יקרה כלום - תגרום לך להיות פחות ופחות רגישה למראהו, עד שלבסוף בקושי תזכרי שהיה משהו ביניכם...ככה בנוי המוח שלנו.
בהצלחה! נשמח לשמוע איך את מתקדמת.

ב היקרה,
לפי דבריך נשמע כי המסגרת והתא המשפחתי שבנית חשוב ויקר לך מאוד, וללא ספק שאינך רוצה לותר עליו. במהלך החיים חשוב לכולנו להרגיש ביטחון ותחושה של ודאות ושליטה נותנת לנו את הרגשת הביטחון. הבטחון עבורך מסמל את משפחתך העוגן שלך. לעומת זאת, לאחר שיצרנו את הבטחון אנחנו לעיתים משתעממים ומחפשים שינויים, התחלות חדשות, ריגושים והרפתקאות.. את צריכה לשאול את עצמך, מה את רוצה באמת? האם את מחפשת רק ריגוש? הרפתקאות חדשות? מה הרווח שלך יהיה מניהול רומן ? האם זה יהפוך אותך למאושרת ומסופקת?
במכתבך את מציינת כי בעלך חשוב ולך ואת אוהבת אותו וציינת כי את נמשכת אליו מינית והמקום שאליו הגעת , הגעת בעקבות תחושת תסכול וחוסר סיפוק, מריבות עם הבעל שלא הצלחתם לפתור ושגורם לניתוקים ואז להשלמות, שגרה.... והמצב לא פשוט עבורך.
ב , חשוב לציין שבחיים יש רגעים נעימים ופחות נעימים, השאלה איך מפרשים את האירועים הללו ולאן לוקחים אותם? לא ציינת האם כשאתם רבים ולאחר מכן משלימים, איך את מרגישה? האם זה מספק אותך? האם אתם משלימים רק כדי לומר "עברנו", אך לא למדתם כלום מאותו הריב.
אחד האויבים הגדולים של הזוגיות היא שטחיות ורדידות ביחסים, זוהי התכחשות לאינטימיות וזה פוגע ביכולת העימות והתמודדות תוך לקיחת אחריות בוגרת של כל אחד מבני הזוג.
תחשבי כמה נעים לתינוק לבלות את חודשיו הראשונים בהתהוותו לקראת חייו ברחם אמו, ובכמה אהבה, תשומת לב וחום האם דואגת לו בחודשי חייו, כך יש לדאוג אחד לשני בחיי הזוגיות. כמו שהרחם מעניקה ביטחון לעובר, כך פינוק והענקה יתנו לאדם הרגשה טובה של ביטחון. את הקשר והאהבה התשוקה ניתן להחיות, כך שתפני את האנרגיות בצורך שלך בריגוש לביתך לבעלך.
כמו כן הצרכים של כל אחד מכם חשוב מאוד, כי הצרכים מהווים חלק חשוב בשפה הזוגית.
לכן עליך לברר עם עצמך בצורה ברורה מהם הצרכים להם את זקוקה, ומה הם הצרכים של בן זוגך.
כל אחד מאיתנו בנוי ממערכת של צרכים שמניעים את ההתנהגות שלו, והם נובעים מתכונות האופי שלו ומהרגשות שלו כפי שהוא מגדיר אותם לעצמו. וכאשר אדם מגדיר לעצמו מיהו, כלומר מהם מכלול התכונות שהוא מאמין וחושב שמרכיבים אותו הוא פועל מהמקום הזה, אך ייתכן כי בפועל אחרים רואים וקולטים אותו בצורה אחרת. כי הם מפרשים את ההתנהגות שלו מתוך עולם התוכן הפרטי והאישי שלהם ולא מתוך עולם התוכן שלו, ולכן המסר שמועבר לא נקלט באותו תדר ומכאן נובעים שיבושים בתקשורת. וכאשר התקשורת לא ברורה אז נכנסת לפעולה מערכת שלמה של ספקולציות ופירושים לא מדויקים לגבי הצרכים של האחר, ולכן גם המענה על הצורך לא מסופק.
בזוגיות הצרכים מהווים חלק חשוב בשפה הזוגית ואם המסרים לא מוגדרים וברורים התקשורת בין בני הזוג הופכת לשיח חירשים אילמים, ואף אחד מבני הזוג לא יוכל לענות על הצורך של העומד מולו. בני הזוג משקיעים המון אנרגיות בפירושים הלא נכונים של ההתנהגויות, רגשות וצרכים של האחר אבל בפועל שני בני הזוג מתוסכלי

שני בני הזוג מרגישים מתוסכלים ולא מקבלים מענה לצרכים שלהם ומרגישים שלא מבינים אותם. מקור הבעיה נעוץ לא רק בקצר בתקשורת, אלא בעובדה שאדם לא מברר ומגדיר לעצמו בצורה ברורה מהם צרכיו, מה שמוסיף לבלבול המסרים וכשהדברים מוגדרים וברורים, כל צד מבין את השני.
כמו כן בגידות לרוב קורות בגלל צרכים לא מסופקים וקונפליקטים לא פתורים, לכן חשוב שתקבלי החלטה .
ברגע שיש החלטה, שיש מטרה הרבה יותר קל להגיע אליה.
שאלי את עצמך - האם את בוחרת בלשפר לרענן את הזוגיות שלך ולהגיע למחוזות מדהימים ?
קבלי החלטה וצאי לדרך.
בהצלחה בכל דרך שתבחרי.

מיטל