מערכת יחסים שלט רחוק- עצה בבקשה

אני במערכת יחסים שלט רחוק כבר שלוש שנים עם חברי שאינו יהודי וגר בארץ אחרת. אני מתגוררת בחו"ל גם כן. אני, בחורה רגישה בשנות העשרים לחיי שצריכה מגע פיזי וחיזוק ביטחון עצמי, מוצאת את עצמי במערכת יחסים שבה אני רואה את בן זוגי פעם בשבוע-שבועיים וגם כשמתראים, אני מרגישה בריחוק. יש בינינו דווקא תקשורת טובה ואנו מנהלים שיחות ארוכות מאוד, אבל כשזה מגיע לרגשות, בן זוגי לא אוהב להיפתח ולהיחשף יותר מדי. יש לנו מספר בעיות בקשר שהוא טוען שמקורן באשמתי. אחת היא העובדה שאני סטודנטית והוא שכיר והסיבה שאנו גרים הרחק אחד מהשני היא שאני עדיין סטודנטית ולא יכולה לבוא לעבוד לצידו. שנית, הוא טוען שאני לא יציבה ושזה מרתיע אותו כשהוא חושב על העתיד. הוא טוען גם כן שאני יותר מדי אמוציונאלית ושאני צריכה יותר ליזום במיטה (דבר שהתחלתי לאחרונה).
קרה לי כבר יותר מפעם אחת שנישקתי גבר אחר במהלך המערכת היחסים הקיימת. זה קרה בתקופות שהרגשתי חוסר ביטחון ועצבות וזה קרה עם אנשים ששותפים יותר לרקע שלי (ישראלים.יהודים). לא סיפרתי לבן זוגי על שקרה, דבר שמפריע לי מאוד באופן יומיומי, אך אני כמעט בטוחה, שלמרות שבן זוגי אינו קנאי, הוא יאבד לחלוטין את אמונו בי אם יגלה.
מאז שהתקריות האלה התחילו, קנאות עצומה התפשטה בי, מאחר והבנתי שאם אני מסוגלת לזאת, גם הוא מסוגל לזאת, ויתרה מזאת, שיש לו את האפשרות להחביא זאת בקלות, כמוני.
יש לנו מערכת יחסים לא רגילה. אנחנו אוהבים לריב להתווכח ולהשלים. הוא בחור חכם ושאפתן. אנחנו צוחקים ביחד, מבשלים ומנקים ביחד, הוא תומך בי מאוד כשזה נוגע ללימודים או עבודה, ומאוד דוחק בי להצליח ולקבל עצמאות (אני עדיין נעזרת בהורים).
אני מתגוררת בחו"ל כבר מספר שנים ומרגישה די בודדה. למרות היותי טיפוס חברותי, קשה לי מאוד למצוא חברים קרובים באמת, ואיכשהו יצא שבסופו של דבר התרחקתי מכולם. מהחברים בבית ומהמשפחה. אני במצב שאני תלויה רק בבן זוגי בעצם.
דיברנו הרבה מאוד על חתונה וילדים ועתיד ביחד, אך העובדה שאף פעם לא גרנו ביחד נשארת ברקע, מאחר ואנו מודעים לעובדה שהיום יום יכול לגרום לקונפליקטים רבים שאנו לא מודעים להם כעת.
אני בחורה שחיה בין העבר להווה והוא חי בין ההווה לעתיד. זה מורגש מאוד כאשר אנו מדברים על הקשר- הוא מדבר על כמה שיהיה לנו טוב ביחד, כשנגור ביחד סוף סוף, ואני מודאגת מכל הזמנים הקשים שעברנו עד עכשיו.

אני מרגישה אבודה מסיבות שונות ואין לי את ההרגשה שהקשר הזה מייצב אותי או מחזק אותי.
אני אוהבת אותו ואפילו שניסיתי כבר פעם, אני לא מצליחה לסיים את הקשר ומשהו מושך אותי אליו בחזרה כל פעם מחדש.
מה עלי לעשות?