סדרי עדיפויות

אני בת 25 והבן זוג שלי בן 30, יחד שנה ו-3 חודשים, עברנו לא מזמן לגור יחד בבית שהוא קנה.
הוא היה מהמפוטרים של המשבר והיה 4 חודשים מובטל ובתחילת חודש הוא מתחיל עבודה חדשה.
אני הייתי לצידו במשך כל הזמן הזה, תמכתי ועודדתי אותו... הוא אמר לי שבלעדי הוא בטח היה נכנס לדיכאון.

הבעיה היא כזו, יום אחרי שעברנו לגור יחד הוא סיפר לי שהוא חתם חוזה עבודה, לא סיפר לי בכלל שהוא התקבל לפני שעברנו לגור יחד. אני כ"כ חיכיתי שימצא משהו כי ידעתי שלא טוב לו להיות מובטל ושזה מאוד אוכל אותו מבפנים אבל לא הצלחתי לשמוח בשבילו באמת.
הוא תיאר את העבודה כתובענית יותר ממה שהייתה לו בעבר ושהפעם התפקיד יותר מורכב ושלא יהיה לו זמן לדבר או לשלוח לי מיילים מהעבודה וכן ציין כי העבודה היא משעות הבוקר עד 21 בערב
זה סוג של מנהל תחום כזה שצריך לעבוד גם מהבית.

אני רק עברתי לגור איתו, זו הפעם הראשונה של שנינו מבחינת מגורים משותפים, לא אני ולא הוא גרנו עם בן זוג בעבר, ומפחיד אותי שהעבודה תאפיל על הזוגיות שלנו. ז"א אני אצטרך לשאת גם בעול של הדירה ניקיונות וכאלה כי הוא יגיע מאוחר, ובנוסף לא יהיה לו זמן וכוח להקדיש לי כי הוא יחזור מאוחר הביתה.

זה באמת משפיע על הזוגיות או שאני רק מפחידה את עצמי? כי כל הזמן הזה שהוא היה מובטל והיינו נפגשים בערב הוא היה עייף מלא לעשות כלום ועכשיו שהוא כן יעבוד הוא בכלל יהיה עייף.
אמרתי לו שאני לא רוצה שהעבודה שלו תהיה יותר חשובה ממני והוא אפילו לא טרח להכחיש שכך הדבר.

אני לא מצליחה להוציא את זה מהראש... אני אשמח שתעזרו לי בעצותיכם ובניסיון שלכם.