מבואסת

הי, האמת היא שאין לי עצה טובה, מהסיבה הפשוטה שאני בדיוק באותו מצב (קצת יותר זמן ביחד עם החבר). למען האמת, אני פחות או יותר החלטתי כבר שלא יהיה מנוס מלנסות להיות תקופה מסוימת בנפרד, אבל מכאן ועד באמת לעשות את זה הדרך ארוכה... אין ספק שזה יהיה קשה מאוד
גם אצלכם הסקס נהיה מאכזב?

איזה מצב מחורבן הא?

הסקס מאכזב, אבל האמת שתמיד הוא לא היה כזה טוב-לי. לעומת זאת הסקס בשביל חבר שלי זה גן עדן. אני מרגישה שני יכולה גם לא לשכב איתו חודשים וזה לא יזיז לי, כאילו כבר לא אכפת לי...

יעלי ונטלי היקרות,

גם אני נמצאת בסירה שלכם, רק שבניגוד לנטלי אני לא בת 22 ובן זוגי הוא לא היחיד שהה לי, לכן לדעתי המצב שלך יותר טוב... הייתי לוקחת הפוגה קלה לנסות לנשום ולראות מה לעולם יש להציע לך...

יעלי, מבינה אותך לגמרי שהסקס נהיה מאכזב... לא שחלילה אני שמחה שגם את בצב זה אבל תמיד נחמד לדעת שאתה לא חריג...

למה לעזזאל לא מגיעה לנו זוגיות טובה ויפה?? מה עשינו רע... מתי נפסיק להגיד שהכול יהיה כמו פעם ואולי נקרא את הכתובת שעל הקיר?


מה אתן אומרות?

נטלי היקרה, מכיוון שאת כה צעיה, ומכיוון שזו מערכת היחסים הראשונה שלך, ומכיוון שחולפות בך המחשבות הללו של סיום והתנסויות נוספות - אני מאמינה שעלייך לקחת פסק זמן מן היחסים שלכם ולהתנתק. התנסויות אחרות הן מואד חשובות, מכל הבחינות. לאחר זמן מה, יתכן ותרגישו רצון לחזור זה לזו - וזאת תהיה ההוכחה לחוזק האהבה. כבר קרה הרבה פעמים שזוגות נפרדים וחוזרים לאחר תקופה מסויימת, ואין רע בכך.

אני קצת בהלם...
קשה לי להקל מה שכתבת לי. הייתי בטוחה שמישהו יכתוב לי שיש על מה לעבוד, שחבל לוותר על קשר כזה שכ"כ חזק בבסיסו (אין ספק שהוא החבר הכי טוב שלי) ושצריך לעזור "להדליק את המדורה מחדש", הנחתי שזאת תיהיה התשובה הבנאלית, אבל טעיתי.
עכשיו שאת כותבת לי שכנראה אנחנו צריכים להיפרד, זה פשוט שובר אותי. בלי שאני שולטת על זה מתחילות לי דמעות בעיניים. אני לא מבינה למה. אני לא מסוגלת לראות אותי באמת נפרדת ממנו, הוא חלק מהחיים שלי. למי אני אתקשר ראשון? הוא יודע עליי הכל, עכשיו להתחיל מחדש, מאפס, להכיר מישה חדש....זה כ"כ מפחיד.
רק בגלל שהוא הבן זוג הראשון הרציני שלי אני צריכה לנסות משהו אחר? או כי זה פשוט לא זה?

אני כבר מתוסכלת, אנחנו רבים די הרבה, אני כבר לא נמשכת אליו, אני מרגישה שאני יכולה לא לשכב איתו בכל, זה פשוט עצוב....אבל הוא כ"כ חשוב לי, הוא מכיר אותי הכי טוב מכולם, פעם היה לנו כ"כ טוב ביחד....למה זה נעלם....וואי וואי אני בהלם, אני לא יודעת מה לעשות.

כתבתי לך תגובה למה שכתבת לי, אשמח אם תתייחסי
אני בעיקר רוצה לדעת האם באמת כדאי לוותר ולעבור הלאה או לנסות ולשקם את היחסים. אמנם אני צעירה ואין לי הרבה התנסויות אבל הבסיס של הקשר כן חזק, חברות מאוד טובה. השאלה אם שווה להשקיע בקשר הזה או לא...

תודה

אתם כרגע בתחילת הדרך, אך התחושה שאת חשה אופינית להרבה זוגות. חבל בגלל חוסר תשוקה וחוסר פרפרים בבטן לנסות מישהו אחר. על תשכחי שתכונות שיש לחבר שלך לא בהכרח תמצאי בגבר אחר, ותדעי לך שעם כל אחד תגיעי לשלב הזה בחייך לעיתים לפני הנשואין לעיתים אחרי.
אך הנקודה החשובה ששתיכם צריכים לחפש ריגושים זוגיים.יש כל מיני דרכים. ולא לחכות שהוא ייזום או מישהו ינחה אותך, אלא את זאת שצריכה ליזום מאחר ולך הכי זה מפריע, ועל תוותרי על התכונות של חברך בגלל התחושה זאת.
בהצלחה